מרכז "שוות" מודיע: נשים אינן שוות בישראל

הבקשה לעשות שימוש במדיה החדשה כדי לקדם את קולותיהן של נשים מתחדד אל מול הממצאים של מרכז 'שוות' המציג היום את מדד המגדר 2015. על פי הממצאים – אי השוויון המגדרי בישראל בעשור האחרון נותר בעינו.

להלן הממצאים העיקריים:

משכילות יותר: נשים רוכשות השכלה כדי להשתלב בזירה הציבורית, אך אינן מצליחות לתרגמה להישגים בשוק העבודה ולצמצום הפערים בעוצמה הפוליטית והכלכלית;

בשנת 2013 48.3% מן הנשים בישראל היו בעלות 13 שנות לימוד ומעלה, לעומת45.4% מהגברים;

חמישית בלבד מהפרופסורים בישראל הן נשים

***

עניות יותר: בשנת 2013 שיעור הנשים העניות היה 18.4%, לעומת 16.5% גברים עניים

***

מופלות יותר: ב-2013 הועסקו 6,631 (15%) נשים בלבד בתפקיד מנכ"ל –

לעומת 37,940 מנכ"לים גברים

***

אמהות יותר: מספר המשפחות החד-הוריות שבראשן נשים הגיע בשנת 2012 לכ-148,000 משפחות – לעומת כ-18,000 משפחות בלבד בראשות גברים; ב-2013 חלה ירידה קטנה במספר המשפחות החד-הוריות שבראשן גבר, ולעומת זאת מספר המשפחות החד-הוריות שבראשן נשים עלה ב-10,000;

היחס בין משפחות חד-הוריות שבראשן אישה ובין משפחות חד-הוריות שבראשן גבר

הוא יותר מפי 8 בממוצע

***

מספר הגברים המועסקים במשרה חלקית הוא פחות ממחצית ממספרן של הנשים (כ-243,900); שיעור השתתפותן של הנשים בכוח העבודה הלך וגדל עם השנים והגיע ל-58.2% מכלל הנשים בגיל העבודה, לעומת 69.4% מהגברים

***

בחברה הערבית חלה ירידה בשיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה – מ-27.1% ל-26.3%

***

מחברות הדוח קוראות לשרה לשיוויון מגדרי לאמץ את מסקנות המדד ולמסד הטמעת חשיבה מגדרית כאמצעי רגולטורי בעבודת המשרד למול כל משרדי הממשלה

***

הממצא המרכזי בדוח קובע כי על אף שיפור מסויים שחל בפרמטרים אחדים, עומק האי-שוויון בכל הממדים נותר גבוה (59%), במיוחד בממדי העוצמה, שוק העבודה והמגדור מקצועי.

במרבית הממדים, השיפור לאורך השנים במצב הנשים מלווה על פי רוב בשיפור דומה במצב הגברים – בבחינת 'הרצפה עולה אך התקרה נוסקת' – ולפיכך הפער נשאר יציב למדי. מנגד,הצמצום בפער המגדרי מעיד בדרך כלל על הרעה במצב הכללי, כלומר על מציאות שבהלגברים ולנשים גם יחד יש פחות הזדמנויות. לפיכך, המבט המגדרי מאפשר לראות שצמצום הפערים לאו דווקא מעיד על מגמת שיפור במצב החברתי, ולעתים הוא משקף דווקא הרעה בתנאים הכלכליים והחברתיים הכלליים.

 

פרופ' חנה הרצוג מציינת כי האסטרטגיה של הטמעת חשיבה מגדרית לקידום שוויון צריכה להביא בחשבון את האינטרסים והצרכים הנבדלים של נשים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות וממיקומים חברתיים שונים. "כמו כן", הוסיפה, "ההשלכות של תוכניות פעולה, של חוקים, של סוגי מדיניות ושל הקצאות משאבים, צריכות להיבחן בראי הצרכים הנבדלים של נשים מקבוצות שונות, כדי להבטיח שהצדק והשוויון המגדרי לא יהיו נחלתן של נשים משכבה מסוימת בלבד".

פרופ' נעמי חזן הדגישה כי מכל התחומים שנבחנו במדד המגדר, בתחום העוצמה נמצא האי-שוויון העמוק ביותר. לדבריה, לתיקונו של מצב זה נחוץ להפעיל מנגנונים להעדפה מתקנת, ולו לפרק זמן קצוב, במשרות הכרוכות במינויים, ולהבטיח ייצוג של נשים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות במשרות נבחרות. פרופ' חזן הוסיפה כי הימנעות מנקיטת צעדים מן הסוג הזה עד כה – כפי שבאה לידי ביטוי, בין השאר, במתן מימון למפלגות המדירות נשים או באי-הבטחת ייצוג ריאלי לנשים בגופים ממשלתיים ובשלטון המקומי – תרמה ישירות להנצחת המבנה הממוגדר של המרחב הציבורי. עוד הוסיפה כי את עקרון הייצוג הריאלי יש להחיל גם על שוק העבודה, כפי שנעשה למשל באיחוד האירופי. "בין השאר נחוץ להגדיר יעדים מספריים במשרות מפתח בשירות הציבורי, כדי להגדיל את ייצוג הנשים בהן בתוך פרק זמן קצר יחסית", אמרה.

 

ד"ר הגר צמרת-קרצ'ר, החוקרת הראשית של דוח 2015, ציינה כי הטמעת חשיבה מגדרית כאסטרטגיה לקידום שוויון מגדרי היא מהלך חדשני המצריך מיומנויות ובסיסי ידע חדשים. לשם כך נדרשת הכשרה המותאמת לקהלי יעד שונים: מקבלי החלטות בכל הדרגים, ממונות על מעמד האישה, ויועצות למעמד האישה ולשוויון מגדרי. לדבריה, "יישום גישה זו על-ידי השרה לשוויון מגדרי והרשות לקידום מעמד האישה, ייצור את התשתית המקצועית הנדרשת כדי להטמיע חשיבה מגדרית בתהליכי התכנון, הקצאת המשאבים וקביעת המדיניות בכל הרמות".

***

העבודה של המרכז במכון ון ליר ראויה לציון. התייחסותן של החוקרות לחשיבות הקידום והייצוג של נשים ממגוון קבוצות החברה, השיוכים האתניים והלאומיים משמעותית וחשובה. יחד עם זאת התייחסות זו לא באה לידי ביטוי הלכה למעשה בהודעה לעיתונות שיש בה ייצוג של נשים מפלח מובחן באוכלוסיה – דבר המלמד כי עוד דרך ארוכה לפנינו להגיע לשוויון המיוחל וליישום עיקרון המגוון (DIVERSITY) גם בעבודה הנעשית במסגרות פנימיות של השיח.

 

אודות פועלות ברשת

מיזם חממה לקידום אקטיביזם נשים ברשת ובשטח הצגת הרשומות של פועלות ברשת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: