בכוח המבט הנשי – הסרט "להציל את נטע"

בימים בהם נראה כי העולם צועד אחורה בכל הקשור למעמדן של נשים, סרטו של ניר ברגמן להציל את נטע מציג אופק חדש של תקווה. עלילת הסרט, שעובד ונוצר בהשראת ספרו של ערן בר-גיל, ברזל (כתר, 2007) מביאה את סיפוריהן של ארבע נשים וגבר אחד. בדרך היא מתארת את התפוררות השליטה הגברית הישנה ואת יכולתן של נשים לתפוס כוח וחזקה על חייהן, באופן הנוגע לטובה בחיי המצויים סביבן.

הסרט מייצר פסיפס המורכב מארבעה סרטים קצרים, שכל אחד מהם מתמקד באישה חזקה הנמצאת בצומת משמעותית בחייה (רותם אבוהב, נעמה ארלקי, עירית קפלן ונטע ריסקין). החוט המקשר בין הדמויות הוא גבר מגודל וארוך שיער בשם נטע (בני אבני), הצץ באקראי בחייהן של הגיבורות ולוקח תפקיד משני במתרחש בעולמותיהן.

כל אחת מהדמויות פוגשת את נטע לאחר נקודת השבר הגדולה של חייו, המתרחשת בעקבות פרידה שעבר. בעקבות הפרידה נטע מתואר כמי שאחיזתו במציאות נשמטת והוא נע בעולם במצב של נוכח-נפקד. אלא שהמפגשים החטופים עם כל אחת מהנשים מעוררות ההשראה מייצרים שינוי משמעותי. בסופו של דבר, יכולתו של נטע להתגבר על התלישות ולהתחבר לעצמו ולעולם הרוחש סביבו מתאפשרת בזכות אפיזודות מפגש קצרות אלו.

הסרט מבנה נרטיב של שחרור וגאולה בעולם שבו המערך החברתי הישן – המבוסס על תא משפחתי הכולל גבר, אישה וילדיהם – מתנפץ. העולם החדש דורש הסתגלות והתגברות על אובדן וכאב. אולם, בה בעת, הוא מעניק מקום למערך חברתי המאפשר לנשים ולגברים לממש את עצמם במגוון גדול יותר של דרכים ולגדל את ילדיהם לבד או בזוגיות אלטרנטיבית.

היבט זה, של מציאות המתפרקת ונדרשת לאיחוי מחודש מומחש באמצעים קולנועיים – של זמן מעגלי, מוטיבים סמליים, שהמצלמה שבה ומתמקדת בהם שוב ושוב, כמו שובך ציפורים ושדה שיבולים וסצנת פתיחה וסיום המכנסות את הדמויות באולם אחד כצופים משותפים בהצגה.

ברגמן מצליח להמחיש את התפרקות תפיסת העולם הגברית הישנה ואת עלייתו של עולם חדש באמצעות הפיכת המבנה הקולנועי המקובל. הוא חורג ממסורת קולנועית שכיחה לעייפה של תיאור נשים דרך המבט הגברי, ומייצר היפוך רצוי, בהציגו את הגיבור בעל השם הנשי דרך מבטן של הנשים הפוגשות אותו באקראי.

מה שניתן לכנותו תסמונת מדוזה – מבט גברי קולנועי המאבן נשים, באמצעות הזדהות עם גיבור המביט באישה כאובייקט עונג, מקבל בסרט טוויסט. הגיבורות המביטות כל אחת בדרכה בגבר הנקרא בדרכן, אינן מנוטרלות מאנושיות וממקום כסובייקט חושב ומרגיש ואינן מאיינות את מי שפגשו ממאפיינים חיוניים אלו. במקום זאת, לא רק שהן מוצגות באמצעות מערכות היחסיים שדרכן הן מכננות את חייהן, אלא שבעצם מבטן ודיבורן הן מאפשרות לגיבור להיוולד מחדש: לחזור לעצמו ולבנות את חייו מחדש.

הכוח במבט הנשי נעוץ ביכולת האמפתיה, המאשרת את העולם הרגשי של מושא ההתבוננות ומעניקה לו זהות ומקום. כך למשל, בסצנה שבה אחת הגיבורות הרואה את נטע מנסה לרדת מצוק תלול ביום גשם צועקת לו ממרחק שלא יסתכן מצילה למעשה את חייו.

בסצנה נוספת, הגיבורה המתבוננת בנטע דרך חריץ החלון מייצרת היפוך קולנועי במבט שאינו מכונן את הגבר כגוף ומושא תשוקה, אלא כנפש טובה של אדם הראוי להיות אב לתינוק אותו היא מבקשת ללדת עם בת זוגתה.

העובדה שמדובר בסרט עלילתי השוזר בין ארבעה סיפורים שונים, שלכל אחד מהם לוקיישן ייחודי ושפה קולנועית משל עצמו מחזקת את התמה של עולם חדש שיש בו אפשרויות שונות של קיום. זהו עולם רבגוני, שבו המבנים הישנים נפרצו באופן המתיר  – גם לנשים וגם לגברים – הגדרה עצמית מחודשת, שאין בה היענות מעיקה לתפקידים המגדריים המסורתיים.

שמו הנשי של הגיבור "נטע" מחזק את התמה של נשיות כנושאת בשורה – ביכולת לשים את הקשר עם זולת, הקרוב והרחוק במקום מרכזי. מוטיב הנטיעה והצמיחה שבשם מתחברים למוטיב הבקשה אחר שייכות החוזר לאורך העלילה. בסופו של דבר השייכות מתגלמת לא רק במערכות היחסים הרומנטיות והמשפחתיות. אלא גם בקרב מי שאינם מכירים זה את זאת ועדיין נחלצים לעזור ולסייע מתוך תחושה של אחריות אנושית.

הסרט זכה בפרס "חביב הקהל", פסטיבל הקולנוע ירושלים 2016.

משחק חזק. סרט רגיש, מיוחד, ומומלץ מאוד.

משתתפים: רותם אבוהב, נעמה ארלקי, עירית קפלן, נטע ריסקין, בני אבני, קובי מאור, נוריה דינה לוזינסקי, קים גורדון, בתאל משיאן, אמה אלפי, יובל ויין, נועם פרנק, אלי גורנשטיין.

אודות פועלות ברשת

מיזם חממה לקידום אקטיביזם נשים ברשת ובשטח הצגת הרשומות של פועלות ברשת

2 responses to “בכוח המבט הנשי – הסרט "להציל את נטע"

  • דבורית

    תודה, מעניין, רק תיקון קל: נטע זה לא שם נשי. אולי יש יותר נשים ששמן נטע, אך גם גברים לא חסרים, אבל זו טעות לכאורה. למה? כי נטע בלשון חז"ל עץ רך שזה עתה נִטַּע. שתיל של עץ. אפשר לומר שזה שם דו-מיני. אולי פירוש זה גם יותר מתאים לסרט (בו לא צפיתי) ולהיפוך ההתבוננות, כדברייך. ולמה צריך להציל את מי ששמו נטע? כי הוא עץ רך, זה עתה ניטע ולכן הוא פגיע.

    Liked by 1 person

  • פועלות ברשת

    כן, בהחלט שם דו-מיני אם ניתן לכנות זאת כך ובעיקר, במיוחד בימנו, נשי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: