חריגים כמותי – זהות ממוכנת בתערוכה של עומרי קורש


התערוכה החדשה של עומרי קורש Freaks like me
 בגלריה אורלי דביר מאתגרת את הבניות הגוף השכיחות לשני המינים באמצעות דימויים של ייצוגי גוף שנערכו במדיה דיגיטלית ונעים על רצף בין מיניות נשית מוחצנת למיניות המזוהה כגברית. שם התערוכה, הניתן גם לתרגום כ"חריגים כמותי", מצביע על זהות הנחשבת כחריגה ועל מקומו של האמן כמי שמתאר את עצמו "יושב איפשהו בין נשיות לגבריות".

omri koresh: Freaks Like Meקורש בחר דמויות רב-גוניות של פרסונות מוכרות, המתאפיינות בדימויי גוף הנחשבים מוחצנים, כמו אורית פוקס, נונה שלאנט, אולגה לדינוב, טופז ארבל ואלינה קירייב,  תוך שהוא מציג קריאה מחודשת של דמותם באמצעות ייצוג דיגיטלי.

התבוננות בדימויים מעלה את השאלה האם ההתנתקות מהבניות מסורתיות של נשיות וגבריות בהכרח משחררת. האם היכולת שיש לנו בעידן הנוכחי לעצב את דמותנו במנעד נרחב יותר של ייצוגים במציאות הממשית ובדיגיטל מחזקת את רוח המבע הספונטני והחופשי שבקיום האנושי, או חותרת תחתיו?

 

במניפסט הסייבורג, הוגת הדעות דונה הראוואי ניסחה גילוי דעת על עולם שבו באמצעות טכנולוגיות המחשב יטושטשו לא רק הגבולות בין מרכיבי הקיום הגופניים והמכניים, החומריים והלא חומריים, אלא שגם נוכל להתעלות מעבר להגדרות הזהות המגדרית המסורתיות ולאתגר את ההבניות הישנות של גבריות ונשיות, על מערך הכוח שהן מקיימות ביניהן. לדבריה, בעולם של טכנולוגיה חדשה, הגדרות מגדריות הופכות לנזילות וגמישות והן כפופות לשינוי מהיר.

 

omri koresh: Freaks Like Meאלא שתמונת העולם שעולה מהתערוכה אינה מעידה על היכולת להתעלות מעל כבלים חברתיים. הסיבה לכך אינה טמונה רק בשם התערוכה – השב ומציב את הדמויות שאינן נענות להבניות מסורתיות של ייצוג גוף על משבצת של הזר, החריג והסוטה (freak). אלא בעיקר בגלל שהתחושה שיוצרות התמונות היא של עולם שבו הדימוי הופך לעיקר.

החריגה מהמבנים המוכרים אינה מייצרת חופש לביטוי אנושי אלא כובלת את הדמויות לתוך מערך אסתטי מוקפד, שבו הסובייקט מנהל את מיצובו העצמי כאובייקט למבט המתבונן בו.
בעולם דימויים זה, נראה כי הבחירה במאפיינים טרנסג'נדרים או במיניות מוקצנת שבה ומטילה משטור על הגוף המוצג כנתון לקריטריונים נוקשים של רזון ויופי.

בקשת השחרור שבחופש האפשרי לבחור ולעצב את הזהות המינית אינה נענית. במקום זאת, הדימויים מחזקים את ההיבט הממוכן של גוף. הסובייקט מוצג כמי שכל עניינו בהבניית המבט של האחר המתבונן בו. במקום התעלות מעבר להגדרות הכובלות של ייצוגי גוף ומיניות, הדימויים מציגים דמויות המובנות כקולב למבטים הצופים בהן.

 

תערוכה מעוררת מחשבה.

הפתיחה ב– 13/07/2017, גלריה דביר, נמל יפו 32.

אודות פועלות ברשת

מיזם חממה לקידום אקטיביזם נשים ברשת ובשטח הצגת הרשומות של פועלות ברשת

One response to “חריגים כמותי – זהות ממוכנת בתערוכה של עומרי קורש

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: