כל אחת לגופה – ראיון עם ד"ר אלה קנר

צילום איציק שוקל

את ד"ר אלה קנר, פגשתי לראשונה במסגרת התערוכה נשים מעלות סטטוס. כבר אז, ד"ר קנר הרשימה מאוד במחויבות שלה, בעוצמה הפנימית שלה וביכולותיה לנוע בין עולם המסורת היהודית לתקופה המודרנית שבה נשים יכולות להרשות לעצמן לתבוע זכויות גם בחברה הדתית.

הראיון אתה מתקיים לרגל צאת סיפרה החדש: כל אחת לגופה – סיפורי טבילה, שיצא לאור בהוצאת פרדס, והמביא את נקודת המבט של נשים שונות על קיום מצוות הטבילה במקווה.

בספרה, קנר מציגה 29 מונולוגים עכשוויים ומרתקים של נשים הבאות מרקעים, גילאים ועולמות שונים. נשים אלו מספרות בגילוי לב על מיניות נשית דתית, על מצוות הטהרה היהודית — על הקושי, הבושה, המבוכה לצד ההתרגשות והקדושה הנקשרים בה.

שלום אלה, האם תוכלי לספר איך הגעת לרעיון לכתוב את הספר?

הספר היה בראשיתו מחשבה לכתוב דוקטורט נוסף. אחרי שנתיים מרתקות של לימודים הבנתי שהספר שלי צריך להיכתב מחוץ לאקדמיה.

איך הגעת לנשים המוצגות בספר?

הגעתי לנשים על ידי כתיבה של קול קורא באחת הקבוצות העוסקת בטבילה. היו אלי המון פניות. התחלתי לנסוע ברחבי הארץ ולראיין נשים. הרוב הזמינו אותי לבתים שלהן, מקצת ישבו איתי בבתי קפה. וכולן (כיון שמדובר בספר בעילום שם- דהיינו שהמרואינות לא מופיעות בשמן האמיתי) פתחו בפני את סגור ליבן. הסיפורים פשוט יצאו מהן. חלק לא מבוטל מהראיונות לווה בבכי. של התרגשות, של כאב, של הקלה. כל אישה בהתאם לסיפור חייה.

בחרת להביא את הסיפורים של כל אישה בקולה שלה, תוכלי לספר לנו על הבחירה הזאת ומשמעותה עבורך?

ראשית כתבתי את הסיפורים הראשונים ואז מצאתי בהם תמות מרכזיות שעלו. למשל: גוף ומיניות או יחסי כוח ועוד. ואת זה חיברתי אל ההוגות הפמיניסטיות שכתבו בנושא. אבל גיליתי שהמשכתי לראיין שהסיפורים עומדים בפני עצמם אז לא רק שנטשתי את הדוקטורט אלא עזבתי את המתודה. ובסוף שהספר הגיע למו"ל בפרדס הוא בציע מילון מונחים בסוף הספר ולא המוני הערות שוליים..(בכל זאת היה לי קשה המעבר לכתיבה של סיפורת).

איזה מונולוג טלטל אותך במיוחד?

המונולוג של בחורה שעלתה מאתיופיה. ישבנו יחד ושתינו ירדו לנו דמעות. היא בכתה מהתרגשות על כך שבחרתי להביא את הסיפור שלה. ואני בכיתי מכאב על מה שהיא ואחיותיה עברו ועוברות. המונולוג של הדודה של חברה שלי בת למעלה מתשעים שעלתה מעיראק, שביתה נחטפה שבנה נהרג בטיול והיא לא הפסיקה לטבול.

אני יכולה לעבור ככה מונולוג מונולוג.. אני אוהבת את כולן.

מה הפתיע אותך בשיחות שקיימת עם הנשים המוצגות בספר?

מה שהפתיע אותי הייתה הפתיחות, הנכונות לספר בפרטי פרטי לזרה את סיפור חייהן בנושאים שהם טאבו, שלא מדברים עליהם שהיו סוד במשך שנים.

אני יודעת שאת אמיצה, אבל לכתוב על מיניות נשית בחברה הדתית דורש נועזות נוספת. איזה תגובות את מקבלת על ספרך?

אני מקבלת תגובות מדהימות. מנשים וגברים. לאחרונה, למשל, קבלתי את התגובה הבאה שרגשה אותי מאוד: "ספר מיוחד ואחר…מביא סיפורי טבילה מרתקים  בצורה אותנטית אינטימית ורגישה  על נשים מכל העולם. תוך כדי קריאה התחושות ,הרגשות והמחשבות של הנשים בספר נגעו בי וגרמו לי להרגיש כאילו הנשים נמצאות לידי ואני מכירה אותן …."

הדימוי של ד"ר אלה קנר בתערוכה "נשים מעלות סטטוס" אותה יזמתי ואצרתי – צילום שרון לנגר

מה לדעתך צופן העתיד לנשים בחברה הדתית?

העולם הדתי עובר שינויים רבים. נשיים דתיות מבקשות לייצר לעצמן אפשרויות להשמיע קול ולהביא את עצמן בשדות רבים. החלק הקטן שלי הוא הבאת הנושא של המקווה לקדמת הבמה. אני מאמינה שכיון שהספר נכתב בעדינות ובשפה נקיה הוא יוכל להתקבל בשדרות נרחבות של הציבוריות הישראלית ולספר את סיפורן של נשים.

תודה אלה על הספר ועל הראיון.

מומלץ בחום.


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: