ארכיון רשומות מאת: פועלות ברשת

אודות פועלות ברשת

מיזם חממה לקידום אקטיביזם נשים ברשת ובשטח

הגדה פמיניסטית מקוונת במהדורה חדשה

ההגדה הפמיניסטית האלטרנטיבית לסדר פה-סח יצאה לדרך וניתן לרכוש אותה באתר מנדלי.

הגדה היא אחד הטקסטים היהודיים הנפוצים ביותר. במרכזה, עומדת התפיסה "והגדת לבנך" – כדרך להנחיל מורשת של זיכרון שתעמוד לדורות הבאים. אלא שתפיסה זאת מעוררת את השאלה ומה נגיד לבנותינו?  ועוד נשאל אם "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה" מה מקומן של הבנות והנשים שאינן נזכרות בהגדה?

ההגדה הפמיניסטית עונה על שאלות אלו ואחרות ומעניקה טוויסט פמיניסטי לסיפור יציאת מצריים. כי גם לנשים מגיע שחרור אמיתי, לא? "כנגד ארבעה בנות שתקה תורה", "בכל דור ודור חייבת אישה לראות עצמה כאילו יצאה משלטון הפטריארכיה" וקלאסיקות פסח נוספות.

כל רכישה מלווה בתרומה לעמותת כולן.

מהדורה חדשה לשנת 2020 | 52 עמודים

לפרטים נוספים: Http://bit.ly/KulanHagada


יום המדע 2020

מחר יחול יום המדע, ולכבודו משרד המדע והטכנולוגיה ארגן פעילות רבה לבני ובנות נוער וגם לקהל המבוגר יותר – עליה ניתן ללמוד בלוח פעילויות – יום המדע 2020.

אהבנו מאוד את הפעילויות המוצעות וגם את הסרטון הנלווה, המגלה מודעות לשוויון מגדרי.


המלצת ספרות: "עצם חשופה"

למדף הספרים הפמיניסטיים התווסף לאחרונה ספר חשוב ומרגש: "עצם חשופה" מאת רוני גרוס. הספר, שזכה בפרס לספרי ביכורים על שם הסופר גדעון תלפז, מתאר מסע נשי, רפלקסיבי, עדין, כואב ומרגש המורכב משבעה סיפורים אישיים.

image003.jpg

שמו של הספר רומז לתוכנו, במוכנות של הכותבת לבחון את מציאות חייה באופן ישיר, אישי וחושפני – כאשר היופי והלקות של הגוף והנפש באי-משלמותם שזורים זה בזה:

"כל מה שכתבתי עליו חשוב לי אבל לא רק לי. חשוב שיתפרסמו יותר סיפורים על מיניות של נשים, על יחסי אימהות-בנות לא מושלמים, על משפחות שמשתדלות אבל כושלות, מבלי ליפול לקלישאות המוכרות." רוני גרוס

הכותבת מצליחה לדייק רגעים קשים של משבר, לבחון בזכוכית מגדלת מערכות יחסים ולייצר בדרך ספר נדיר של מסע חניכה נשי המתאר חוסר מוכנות להיכנע להבניות חברתיות אודות המשמעות של יופי, הורות, זוגיות ומין. מתוך כך, הספר מעניק קול ובמה לבדידות על היופי והעצב הטמונים בה.

היכולת לגבש דמות מתנגדת וייחודית מתאפשרת גם מתוך התכתבות של הספר עם הגות של כותבים ובעיקר כותבות מעוררות השראה. הכותבת מייצרת תהליך רפלקסיבי מתוך התייחסות להוגות פמיניסטיות פורצות דרך כדונה הרוואי, ואנדראה דבורקין שדרכן היא מוצאת דרך לעצמה.

זהו ספר נדיר של מסע חיפוש רגיש וייחודי.

עורך: אלי הירש | הספר יצא בהוצאת פרדס הוצאה לאור בסדרת "מלח מים"

מומלץ בחום


הייטק במגזר הבדואי

נפתח האקסלרטור הטכנולוגי הראשון לחברה הבדואית  StartUp Negev

ברכות ל- 25 צעירים וצעירות מרהט ומיישובים נוספים בנגב נבחרו להשתתף באקסלרטור הטכנולוגי הראשון –  StartUp Negev,  שנפתח השבוע (18/2). האקסלרטור נועד לעודד צעירים וצעירות מהחברה הבדואית להיכנס לעולם היזמות הטכנולוגית, והוא פרי שותפות בין עמותת מטע, ארץעיר, קרן יק"א, כי"ל, מכון טריגובוף, משרד החקלאות, מכללת ספיר ועמותת מונא- חלל לשינוי, אשר מפעילה את התכנית.

 מתוך עשרות מועמדים ומועמדות נבחרו 25 יזמים ויזמיות מרהט, לקייה, חורה, תל שבע, ביר הדאג' ועוד ישובים באזור, אשר ייהנו מממעטפת מקצועית שנועדה להזניק את המיזמים. בתוכנית, שאורכה 18 מפגשים, יקבלו היזמים כלים לפיתוח וקידום המיזמים משלב הרעיון ועד לפיתוח המוצר, ליווי צמוד של מנטורים מהתעשייה, חלל עבודה חדשני ומתקדם ותקצוב ראשוני של עד 50,000 ש"ח לקידום המוצר.

ישראל בן שטרית, מנהל המאיץ מטעם ארגון מונא: "מדובר ביום מרגש בו החברה הבדואית נכנסת לעולם ההייטק. מדובר במהלך חשוב ואסטרטגי לשילובם של התושבים הבדואים בעולם הטכנולוגי ולקידום מקומות תעסוקה וצמצום הפערים החברתיים בינינו. אנו בעמותת מונא מאמינים בשינוי, תוך העצמה ופיתוח מנהיגות מקומית. אני מאמין שמכאן יצאו המנהיגים הבאים".

מששתתפי ושותפי המאיץ הטכנולוגי הבדואי הראשון צילום באדיבות ארץעיר.jpeg

אורי כרמל, מנכ"ל ארגון ארץעיר: "החיבור של יזמים ויזמיות בדואים להייטק הוא חיבור שיתרום  לחברה הבדואית ולנגב, אך גם יחזק את הכלכלה של ישראל. מדובר במיזם חשוב שעשוי לשנות את עתידם של צעירים וצעירות בחברה הבדואית ויעניק להם הזדמנות שווה בעולם התעסוקה הישראלי. אנחנו רואים בתוכנית פיילוט שיביא איתו תוכניות נוספות שכאלו".

בשעה שאנו מברכות על היוזמה נשמח לראות יותר נשים במיזם בשנה הבאה.
בהצלחה

 


#מיטו באקדמיה בישראל?

לרגל צאת הספר MeToo # באקדמיה בישראל?! הנותן מענה למגוון שאלות העוסקות במניעת הטרדות מיניות באקדמיה, בלוג פועלות ברשת מארח את פרופ' רחל ארהרד, שכיהנה בתפקיד הנציבה למניעת הטרדות מיניות באוניברסיטת תל אביב למעלה מחמש שנים לשיחה על פועלה ועל ספרה החדש.

שלום רחל ברכות על צאת הספר. האם תוכלי לספר לנו מה הוביל אותך לכתיבתו? 

כתבתי את הספר על מנת לשפר ולקדם באופן משמעותי את ההתמודדות עם התופעה הפוגענית והרסנית של ההטרדות המיניות. במהלך השנים בהן מילאתי את תפקיד הנציבה למניעת הטרדות מיניות באוניברסיטת תל אביב, ועמדתי בראשות הפורום bsafe , צברתי ידע וניסיון עשירים באוניברסיטת תל אביב בפרט ובמערכת ההשכלה הגבוהה בכלל. שכן, אני מאמינה כי על המוסדות להשכלה גבוהה להוות מודל לרף מוסרי גבוה ומגדלור ערכי לחברה בישראל.

 

בתקופה בה כיהנת בתפקיד הנציבה למניעת הטרדות מיניות באוניברסיטת תל אביב הקמת את הפורום bsafe- קמפוסים ללא הטרדה מינית, תוכלי לספר בכמה מילים על יוזמה זאת?

זמן קצר לאחר כניסתי לתפקיד הבנתי כי הנציבה למניעת הטרדות מיניות בודדה לנפשה במערכת המורכבת – בתוך המוסד האקדמי ומחוצה לו. אזי יזמתי את הקמת הפורום bsafe  – קמפוסים ללא הטרדה מינית, והצעתי לנציבות באוניברסיטאות ובמכללות לקיים מפגשים משותפים שבהם נלמד זו מזו, נעשיר זו את זו ונתמוך אישה ברעותה. במסגרת הפורום התקיימו ימי עיון, סדנאות ומפגשי היוועצות ולמידה כמו גם קבוצה אינטרנטית להיוועצויות בזמן אמת. לאחר התיקון לחוק ב 2014 שחייב השתלמויות לנציבות חדשות, נערכו במסגרת הפורום ההשתלמויות הנדרשות, שנתפרו בקפידה והותאמו לתרבות הייחודית של המוסדות להשכלה גבוהה. הפורום היווה מערכת העצמה, תמיכה, העשרה ולמידה לנציבות בכל המוסדות.

 

האם יש נתונים שיכולים לספר אודות שיעור ההטרדות המיניות באקדמיה? האם יש אפשרות להשוות בין מוסדות שונים? האם אנחנו במגמת עלייה או ירידה בשיעור התלונות?

לנתונים המצויים בידינו יש להתייחס מצד אחד בספקנות משום השונות הרבה בעצם ההגדרה של המושג "הטרדה מינית", והאוכלוסיה/המדגם בסקרים אינו מייצג. מסיבות אלה גם  אין אפשרות להשוות בין מוסדות. מצד שני ישנה עקביות בנתונים שמספקים מזה כעשור סקרי התאחדות הסטודנטים, שמהם עולה כי שיעור ההטרדות המיניות במוסדות אקדמיים יחסית נמוך. יש לאחרונה עלייה קלה בלבד במספר הפניות/תלונות אל הנציבות, אך אין בכך כדי ללמד על ירידה בהטרדות עצמן.

 

במחקר שלי אני עוסקת רבות בנושא השתיקה בקרב נשים. מה מאפשר לאישה להתגבר על מחסומים של שתיקה ומדוע, עדיין, גם היום, סטודנטיות רבות בוחרות שלא להתלונן?

אכן, מירב הסטודנטיות כ – 90% מהמוטרדות בוחרות שלא להתלונן. הליך הבירור – המלווה בשיחות, בדיקות, חשיפה אפשרית, מתן עדות ועדת משמעת וחקירות נגדיות – מעורר קושי רגשי עמוק והרסני וקשור גם למחיר משפחתי חברתי כבד. סטודנטיות שהוטרדו מינית מרגישות לא אחת כי עברו הטרדה נוספת בזמן ברור התלונה, והטרדה קשה בעת מתן העדות בבית הדין המשמעתי בו הסנגורים של הנילון לא יהססו מלהשפיל ולקעקע את אישיותה ואת עדותה של הסטודנטית שהוטרדה.

 

להבנתך, האם יש מקום ללחוץ על מי שהוטרדה מינית להגיש תלונה? והאם החשש האפשרי שיש בהגשת התלונה בכדי להפריע למסלול הקידום האקדמי מוצדק?

השאלה מציגה את הדילמה הקשה ביותר עמה התמודדתי לא אחת – עד כמה להפעיל לחץ על מי שהוטרדה מינית להגיש תלונה. שכן בשלבי קריירה מתקדמים, לסטודנטית/דוקטורנטית/חוקרת צעירה תלות רבה מאד בחבר/י הסגל הבכיר ובמכתבי המלצה שיקבעו את גורל הקריירה העתידית שלה. הגשת תלונה נגד חבר סגל עלולה "להכתים" אותה בקהילה המקצועית ולפגוע אנושות בקריירה שלה. מאידך, על מנת להוקיע ולהעניש את המטרידים מינית ולפעול על מנת שהקמפוסים יהיו נקיים מהטרדות מיניות ובטוחים, חייבות להיות מוגשות תלונות. מבלי שמוגשת תלונה, ומבלי שהמוטרדת תמסור עדות לא ניתן להעמיד לדין את המטרידים.

 

בעידן של חשיפה מוגברת בחסות המרחב הדיגיטלי, מהי להבנתך השפעת הרשתות החברתיות על התמודדות הנהלות המוסדות עם ההטרדות המיניות?

לדעתי, הרשתות החברתיות מאיימות מאד על הנהלת המוסדות האקדמים ולא אחת הן הן שמניעות אותן לפעול . בתחרות הקיימת כיום בין המוסדות כל אוניברסיטה ומכללה עושה  כל מאמץ לשמור על השם הטוב ועל היוקרה, ועל כן היו מעדיפות להסתיר ולטייח את אירועי ההטרדות המיניות. ברם הרשתות החברתיות אינן מאפשרות זאת לשמחתנו ומאלצות את הנהלות המוסדות להגיב ולפעול.

 

תוכלי לספר על מקרה אחד שהשפיע עליך בחמש שנות כהונתך בתפקיד?

כל פנייה ותלונה שטפלתי בה השאירה את עקבותיה: המפגשים רובם טעונים רגשות שליליים עוצמתיים: אשמה, בושה, כעס, פחד, חרדה ועלבון עמוק.  בצד המחיר הרגשי, חל תהליך בו נסדק האמון בבני האדם. כך, לא אשכח את אותו חבר סגל שבבכי מחמיר לב טען בתוקף כי לא היו דברים מעולם, וכי לא היה קשר מיני בינו לבין הסטודנטית המתלוננת. יתר על כן הוא תאר את הסבל העובר עליו ועל משפחתו מזה מספר שנים בגלל התלונה. בהמשך הברור הסתבר כי הוא שיקר במצח נחושה, לא הביע חרטה, לא לקח אחריות והתייחס ליחסיו עם הסטודנטית כ"תאונת דרכים שאחריה יש נזקים".

 

תודה רבה והצלחה לספר ולכל העושות והעושים במלאכה החשובה של מיגור תופעת ההטרדות המיניות במוסדות להשכלה גבוהה ובכלל.

 


%d בלוגרים אהבו את זה: