ארכיון רשומות מאת: פועלות ברשת

אודות פועלות ברשת

מיזם חממה לקידום אקטיביזם נשים ברשת ובשטח

סופשבוע מול המראה

לתעשיית היופי השפעה עצומה על דימוי הגוף. בעיקר בכל הקשור לבנות נוער ונשים:

91% מהנשים לא שלמות עם גופן ועושות דיאטה כדי להשיג את מבנה הגוף האידאלי מבחינתן!
70% מבני הנוער מגדירים את דימוי הגוף האידאלי ככזה התואם את מה שהם רואים במגזיני אופנה.
5% מהנשים ניחנות בממדי גוף הדומים באופן טבעי לאלו המוצגות במדיה.
650 מיליארד דולר צפויים להיכנס לכיסה של תעשיית הרווחה מדי שנה.

לציון חמש שנים לחקיקת החוק, yes דוקו מקיים סופשבוע, מה-28.12 עד ה-30.12, המוקדש לסרטים על דימוי גוף והקשר בינו לבין הפרעות אכילה.

כזכור, חשיבותו של "חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות", הנקרא גם "חוק הפוטושופ" בפעולתו האקטיבית נגד מודל הרזון המועצם בתעשיית היופי באמצעות דוגמניות בתת-משקל ושימוש בפוטושפ.
החוק מחייב דוגמנים ודוגמניות להציג למעסיקיהם אישור רפואי המעיד כי משקל גופם תקין. הוא אוסר על העסקתם של מי שנמצאים ונמצאות בתת-משקל ומחייב פרסומות לציין מפורשות אם וכאשר נעשה שימוש בתוכנת עריכה להצרת היקפי הגוף.

הצגת נושא דימוי הגוף

להלן תקצירי הסרטים ושעות ההקרנה:

מקומרות | Straight/Curve: Redefining Body Image
בכורה: יום שישי, 29.12, בשעה 22:00 ב-yes דוקו וב-yesVOD.
הסרט הדוקומנטרי "מקומרות" בוחן את האופן המעוות שבו תעשיית האופנה והבידור מציגות את הגוף הנשי ומנסה להגדיר מחדש את "אידאל היופי" המציאותי. הסרט מציג את סיפוריהן האמיתיים של נשים שונות, לצד שיחות עם דוגמניות מכל המידות, סוכני דוגמניות, מעצבי אופנה, תסריטאים וצלמים.

מודל יופי בלתי ריאלי. מתוך הסרט "מקומרות"

מתוך כך, הסרט מנסה ליצור תנועה שתגדיר מחדש את משמעותו של היופי, תוך יצירת מודעות לסטנדרטים המסוכנים והבלתי-ראליים הקיימים כיום.
בימוי: ג'ני מקוויל (60 דק', ארה"ב, 2017)

השפעת הפוטושופ על מודל היופי. תמונת מסך מתוך הסרט "מקומרות. STRAIGHT/CURVE: REDEFINING BODY IMAGE

אמה רוצה לחיות | Emma Wants to Live
בכורה: מוצ"ש, 30.12, בשעה 22:00 ב-yes דוקו וב-yesVOD.
סיפורה הטראגי נערה צעירה בשם אמה הנאבקת במחלת האנורקסיה ומצלמת את התמודדותה עם המחלה. הסרט – הלא פשוט לצפייה – מתאר את התדרדרותה של אמה ומציג בלוגים מצולמים בהם תיעדה אמה את עצמה.

לאחר שידור הבכורה של הסרט בהולנד, הוא עורר זעזוע רב בקרב הציבור ההולנדי. אחוז הצפיות הגבוה והרעש התקשורתי הובילו לשינוי במערכת הבריאות בהולנד בכל הקשור לטיפול בהפרעות אכילה.
בימוי: ג'סיקה ולריוס (46 דק', הולנד, 2016)

גוף של ברבי | Omg: My Barbie Body

בכורה: חמישי, 28.12, בשעה 22:00 ב-yes דוקו וב-yesVOD.
הסרט עוסק באובססיה ובהתמכרות של נשים שיעשו הכל כדי להידמות לבובת ברבי, על ממדיה הבלתי ריאליים. ההתמכרות לדימוי מוצגת מתוך מעקב אחר מי שכל חייהן מוקדשים לניסיונות להידמות לבובה באמצעות ניתוחים, איפור, לבוש ודיבור.

שנאת העצמי ואימוץ טוטאלי של הדימוי

הסרט מציג כיצד הבובה הפופולרית משפיעה לא רק על ילדות קטנות ברחבי העולם, אלא גם על דימוי הגוף המעוות של נשים בוגרות, זאת מתוך הצצה לחייהן הלא פשוטים של מי שמתחבאות מאחורי הדימוי הבובתי.


"חפץ" – תערוכה חדשה בתל אביב

ההתייחסות לגוף הנשי כחפץ בפרסומות, ביצירות אמנות ובתרבות התקשורת היא תופעה שכיחה שיש לה חלק נכבד ביצירת תרבות האונס. שוב ושוב ניתקל בדימויים ובייצוגים של נשים המדגישים את הפן המיני של האישה, באופן הגורע מהיכולת לראות נשים כאדם שלם. מדובר בבעייה חברתית שיש חשיבות רבה לדיון ולעיסוק בה בפלטפורמות שונות, כחלק מהמאץ למגדר אותה.

מכאן כי המלצת השבוע של פועלות ברשת הינה התערוכה הקבוצתית "חפץ" שנפתחה לפני מספר ימים במרכז אדמונד דה רוטשילד בתל אביב. ההיבט הוויזואלי שמספקת התערוכה תורם לדיון בנושא ייצוג הגוף הנשי במרחב הציבורי, תוך הצגת פרספקטיבות שונות לאופן בו הגוף הנשי מחופץ – בתרבות התקשורת.

התערוכה מתקיימת במסגרת שבוע האיור "ת"א 2017" ובשיתוף קרן אדמונד רוטשילד ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל.

בתערוכה משתתפות 30 יוצרות ויוצרים מתחומים שונים – מאיירות, אנימטוריות, מעצבות, קרמיקאיות ועוד, נשים וגברים, שנפגשו ויצרו יחד במעין חממה את פרשנותם למונחים "חפץ" ו"החפצה". התערוכה פותחת שורה של אירועי תרבות ושיח בנושאים "חפץ" ו"החפצה" שבשיאם תתקיים העצרת השנתית למאבק באלימות כלפי נשים.

להלן מספר מהעבודות המוצגות בתערוכה:

עבודתה של האמנית אפרת פרידנזון

בעבודה של האמנית אפרת פרידנזון דמות האישה מוצגת כקטועה. ההחפצה מודגשת באופן בו הדמות המורכבת מספוג, גרביונים וחרוזים – נעדרת ראש פנים, רגליים וידיים. המיקוד החזותי הוא בחזה ובבטן באופן המדמה את הקיום האנושי הנשי ככזה המתמקד בפריון בלבד.

עבודתה של יאנה גורליק

בעבודתה של יאנה גורליק בתערוכה על דימוי האישה שזור כתר תיל שעליו כתובה המילה "בושה". הדמות המוצגת ללא עיניים נושאת על שיערה שלל מילים המתארות את הדימויים המפחיתים איתם היא נאלצת לנוע בעולם. בין המילים הכתובות על שיערה של הדמות "זעקה לעזרה", "פחד" "להפסיק להיות" – כל אלו ממחישים את תחושת הפחד, האשמה, והכאב עימם נשים נעות בעולם בשל תרבות שאינה מסוגלת לראות אותן כבנות אדם שלמות.

עבודתה של האמנית שרה ג'יין חתוכה

עבודתה של האמנית שרה ג'יין חתוכה בתערוכת חפץ הם זוג כפכפי עץ. על הראשון שבהם מצוירת רגל נשית חבולה, מדממת וחבושה. על הכפכף הנשי מצוירת רגל של תרנגולת עם טלפיים צבועים בלק אדום.
המתח בין שני הדימויים בעובדה פועל להמחיש את הפער בין הקיום הנשי הפגיע במציאות הממשית לבין הדימוי של נשים לפרגיות בתרבות התקשורת

לסיכום אצטט מדבריה של רותי סופר, יועצת ראש עיריית ת"א יפו לשוויון מגדרי, ומי שהינה יקירת פועלות ברשת: "כדי להגיע לשוויון מגדרי צריך לא רק להתגבר על פערי השכר, אלא גם להמשיך ולשנות נורמות חברתיות פסולות, לקיים שיח פתוח ומאפשר, להפסיק להתייחס לנשים כאל חפצים"

התערוכה הקבוצתית מוצגת במרכז אדמונד דה רוטשילד, שד' רוטשילד 104, ת"א
שעות פתיחה: א-ה 16:00-20:00, ו' 9:00-13:00
פרטים נוספים בדף הפייסבוק של התערוכה


למה לא כדאי לנשים להתחתן?

המלצת השבוע של פועלות ברשת הוא סרטון טד מעורר ההשראה של מרב מיכאלי. בסרטון מיכאלי טוענת נגד מוסד הנישואין ומתארת כיצד הוא כובל נשים בדרכים רבות.
למרות שחלק ניכר מחברות פועלות ברשת לדורותיהן נשואות, חשוב להבין שכדאי ואפשר לחשוב ולחשב את החיים אחרת.
מומלץ בחום.


חריגים כמותי – זהות ממוכנת בתערוכה של עומרי קורש


התערוכה החדשה של עומרי קורש Freaks like me
 בגלריה אורלי דביר מאתגרת את הבניות הגוף השכיחות לשני המינים באמצעות דימויים של ייצוגי גוף שנערכו במדיה דיגיטלית ונעים על רצף בין מיניות נשית מוחצנת למיניות המזוהה כגברית. שם התערוכה, הניתן גם לתרגום כ"חריגים כמותי", מצביע על זהות הנחשבת כחריגה ועל מקומו של האמן כמי שמתאר את עצמו "יושב איפשהו בין נשיות לגבריות".

להמשיך לקרוא


%d בלוגרים אהבו את זה: