קטגוריה: חדש ברשת

עשרה טיפים למניעת אונס

נקודת מבט חלופית למבט ההגמוני, מוזמנות ומוזמנים להפיץ
  1. אל תשים סמים בכוסות משקה של נשים.
  2. כשאתה רואה אישה הולכת לבדה, הנח לה לנפשה.
  3. אם אתה עוזר לאישה שנתקעה עם הרכב, זכור לא לאנוס אותה.
  4. אם אתה במעלית ואישה נכנסת, אל תאנוס אותה.
  5. אם אתה רואה אישה ישנה, הדרך הבטוחה ביותר  לפעול היא לא לאנוס אותה.
  6. אף פעם אל תתגנב לבית של אישה דרך דלת או חלון ואל תתקוף אותה בחניון או תאנוס אותה
  7. זכור אנשים במכבסה עושים את הכביסה שלהם. אל תנסה לתקוף מישהו שנמצא לבד במכבסה.
  8. השתמש בשיטת החבר. אם קשה לך לעצור את עצמך מלאנוס אישה, בקשה מחבר מהימן ללוות אותך בכל זמן.
  9. הסתובב עם משרוקית. אם אתה מגלה שאתה בדרך לאנוס מישהי שרוק במשרוקית עד שמישהו יגיע לעצור אותך.
  10. אל תשכח, כנות היא המדיניות הטובה ביותר. אם אתה מזמין מישהי לצאת ולא מעוניין בה כאדם אמור לה ישר שאתה מתכוון לאנוס אותה אחר כך. אם אתה לא משתף בתחושותיך האישה יכולה לקחת זאת כסימן שאתה לא מתכוון לאנוס אותה.
*תורגם מתוך virtualwoman

נפרדות מרונית אלקבץ

אשה חזקה היא אשה שרושמת את עצמה לתוך ההיסטוריה. שמאפשרת לעצמה להיות פוליטית. שמרשה לעצמה להביא את עצמה לעולם כפי שהיא.

רונית אלקבץ (1964-2016) הייתה מהדיוות המוכשרות ומעוררות ההשראה של הקולנוע בישראל. שחקנית, תסריטאית ובימאית בלתי נשכחת שהטביעה את חותמה ביצירות מופת בלתי נשכחות.
להלן דבריה מתוך טור שכתבה בידיעות אחרונות לרגל יום האישה.

"אני יודעת להיות נאמנה לעצמי, זה מה שאני יודעת. זו הבחירה שלי, ללכת עד הסוף. ללחום. לא לצמצם את המהות שלי. לשאוף תמיד לטוב יותר, תוך כדי תנועה ועשייה. זה מה שאני יודעת.

ביום שהבנתי שאני כאדם, כאישה, כיוצרת, לא הולכת לשום מקום בלי הלב שלי, בלי האנרגיה הזו שמבקשת ממני לנוע קדימה ולנצח את הבינוניות, הבנתי שאני חופשיה. איזו הקלה.

אפשר לקרוא לזה בכל מיני שמות, חשבתי, וגם פמיניזם.
כל כך פשוט. כל הפמיניזם הזה הוא כל כך אישי, וטוב שכך. כי מהאינטימיות הזאת את יוצאת אל העולם, משמיעה את קולך, והעולם מגיב אליך.

והשרשרת האנושית הזו שאת חלק ממנה היא עוצמתית ביותר. ואין לך ערך בלעדיה. כשאת מבינה את זה את רוצה לצעוק את זה. כאן ועכשיו. כי זה הזמן שלך, ברגע הזה, לעשות ולהגיד את דברייך. זו הברירה הנהדרת שלך.

לא להכנע לשום תכתיב שלא מדבר עבורך ובשבילך. לא להיות מונעת מפחד. את הויתורים את עושה כי את רוצה בהם. את חופשייה ללחום גם את מלחמתו של האחר כי הכוח שטמון בחירות שלך, הוא נגזרת של נשיותך.

וכמה את יפה.
וכמה את נשית.
וכמה את אהובה.

את לא כפופה לחוק של איש, אך גם לא כפופה לחוק סימבולי שמגדיר חופש נשי מה הוא. את נהדרת בנעל ספורט, ועל עקב 20 סנטימטר. עם בגדים, ובלי בגדים. בפוזה הזאת או בפוזה ההיא. זכרי, את חופשייה. את יוצרת את הדימוי. כל יום מחדש מגדירה את המרחב שלך.

את מחוייבת לעצמך ואת מחוייבת לתהליך אותו החלו נשים רבות ואמיצות, שביקשו לעצמן ולעולם בו הן חיו, משהו טוב יותר ממה ש"הטבע" הכפוי ניסה להכתיב להן. לנו.

ולכן אנו הנשים מתבקשות לחווית חיים עירנית וסקרנית.
חייתית כמעט.
כמו גם לרגישות, חמלה ונתינה.
כי לנו הנשים יש אנר – גיה יחודית שרק אנחנו יכולות לתמוך ולעזור באמצעותה.
לנו הנשים יש זכויות שעלינו למנף ולהשביח. בלי פחד.
בלי חרטה.
לדעת שבכוחך להעצים את העולם.

ואותך דרכו. בהיותך אחת ויחידה, מיוחדת במינה.

אני מייחלת שכל אחת מאיתנו תשתמש בכלים שניתנו לה כדי להאיר את הדרך לבאים אחרינו.

זו הרגשה נהדרת, לקחת אחריות, לא רק למען הנשים, אלא למען העולם הזה בכלל."

יהי זכרה ברוך.


נשים מעלות סטטוס במטה אשר

לרגל יום האישה הבינלאומי תוצג במטה אשר התערוכה נשים מעלות סטטוס
אוצרת, יוזמת, עורכת ומפיקה: שלומית ליר | צילום – שרון לנגר | עיצוב גרפי – אגנס פוראי

התערוכה תוצג בבית המועצה ברגבה במהלך מרץ-אפריל 2016
פתיחה חגיגית ב- 8 במרץ 2016 בשעה 16:00
הכניסה חופשית בין השעות 08:00 עד 19:00 בימים א'-ה'

בתכנית: ברכות – יורם ישראלי – ראש המועצה
נילי אלון יועצת למעמד האישה וסגנית יו"ר איגוד היועצות
שלומית ליר – אוצרת התערוכה ומייסדת פועלות ברשת
שירה ונגינה: נטשה כהן | כיבוד קל | הכניסה חופשית

משתתפות התערוכה: אביטל טוך בר-חיים, אגנס פוראי, אילת ברוך-כץ, אלה קנר, אלמז זרו-יאלי, אפרת כהן-נוימן, דנה שלמון, דפנה אבן ליכוב, חנה בית הלחמי, טל גוטמן, טל שניידר, טלי מרגלית, יונית צוק, יעל בן יפת, ישראלה בן אשר, לורן מילק, ליאורה לנגר, מוזיין עבד אלחלים, נורית חג'אג', נטע דנציגר-אפשטיין, סמדר זמיר, עדה לזורגן, עפרה אור, רינה מנצור, שלי שטרכר-שלו, שלומית ליר, שרון לנגר, תמר ענבר.

12744720_10153611033798371_7000585316519941182_n


הגדה פמיניסטית

לפעמים נדמה לנו שכול מה שאנחנו רוצות נמצא ברשת. לכן התאכזבתי כשלא מצאתי הגדה פמיניסטית. עדיין מה שטוב ברשת הוא שאפשר לשנות ולהוסיף. לא התעצלתי ומיד יצרתי הגדה פמיניסטית אלטרנטיבית והעליתי לבלוג הבית שלי – מבט אנלוגי. להלן קטע קצר:

כְּנֶגֶד אַרְבָּעָ בנות דִּבְּרָה תּורָה:

אֶחָת חָכָמה, וְאֶחָת כעוסה, וְאֶחָת תמימה, וְאֶחָת שֶׁאֵינה יודֵעַת לִשְׁאול.

 

חָכָמה מָה היא אומֵרת? ברוכה הָעֵדות שאתן נותנות, וברוכות תהיו על כי אתן משמיעות קול ומספרות את אמיתות לבכן וחוויותיכן. והיתה לכן נקודת מבט עיניכן אמת, ויהיו לכן דעות, מִּשְׁפָּטִים וקול רם ונישא משלכן.

וְאַף את אמרי לה כְּהִלְכות הפה שח: אֵין שותקות, ואין מפטירות את הנעשה בלא כלום.

 

כעוסה מָה היא אומֵרת? מָה הפמיניזם הזה לָכֶן. לָכֶן – וְלא לה. לְפִי שֶׁהוצִיאה אֶת עַצְמה מִן הפמיניזם ואין היא רואה שהעולם ללא פמיניזם כמוהו כעולם המלא עבודה זרה.

ואת הקשיבי לה ואל תשפטי אותה. כי אחר הכעס הגדול בוא תבוא נחמה, וֶאֱמרי לה: "בַּעֲבוּר הפמיניזם הזה צמחה בינינו סולידריות". וללא הפמיניזם לא היינו זוכות בשחרור וגאולה. ואת שנדמה לך שהגעת לשחרור אינך רואה כי כל הדרך הגדולה שעשית הינה בזכות הפמיניזם, ששחרר ואפשר ועוד ארוכה לפניו הדרך, ואנו נהיה איתו ואיתך בכל צעד.

 

תָּמימה מָה היא אומֵרת? מַה לכן להשמיע קול ?

וְאָמַרְתָּן לה "בְּחוזֶק יָדינו הוצאנו עצמנו מבית עבדים, ומצאנו את קולותינו, והשמענו את דברינו והחירות שלנו לומר את דברינו היא מהות ההגשמה העצמית".

 

וְשֶׁאֵינה יודֵעַת לִשְׁאול – אַתְּ פְּתַחי לה ואל תשתקי על העוול הקורה לאחותך, שקולה אינו נשמע אך צרתה גדולה וידועה. ושלחי לה ברכה בַּיום זה זכות לך להשמיע קולך ולומר את דבריך.

להגדה המלאה לחצו כאן.

Last Supper by Alessandro Citti

Last Supper by Alessandro Citti


%d בלוגרים אהבו את זה: