קטגוריה: מדריכים

מדריך קרן כהן למעבר לתרבויות מגוונות….

היום בפועלות ברשת מתארחת פמיניסטית מקסימה שהכרתי כאן בבוסטון. קרן כהן, מוכרת לכל מי שפעילים במעגלים של ישראליות וישראלים והקהילה המקומית מאחר והיא עוסקת בתחום מאוד חשוב שבישראל אין אליו מודעות מספקת – מגוון: diversity היא יועצת לתחום כמו גם לתחום הנגשה תעסוקתית לאנשים שיש להם צרכים מגוונים. קרן הסכימה לחלוק מהידע שלה אודות ההבדלים התרבותיים הקיימים במעבר למדינה חדשה. הריאיון אתה מעניק טיפים רבים בכל הקשור למעבר מישראל למדינה אחרת, ומתאים במיוחד למי שחושבות וחושבים לעשות קפיצה ארוכה, או קצרה לחו"ל.

 

היי קרן, תודה רבה על המפגש והנכונות לחלוק מהידע שלך. מה להבנתך הנושא הכי חשוב במעבר לארץ חדשה, בכל הקשור לפיתוח שיחה עם אנשים שאיננו מכירות?

אני אפתח ואדגיש עד כמה לאשים בתרבויות אחרות, מזג האוויר הוא נושא שאפשר להעמיק בו, כאילו שהוא הנושא הכי חשוב בחיים. כשמישהו מגיע למדינה אחרת הוא עלול לחשוב שמשהו לא בסדר אתו, מאחר ואנשים מסוגלים להתעמק שעות בנושא. גם כאשר מתרחשים אלף דברים בחדשות, יש הומלסים שישנים בבוקר בחוץ והמון נושאים של חיים ומוות בסדר היום הציבורי – ועדיין אנשים ידברו על מזג האוויר. מומלץ לישראלים להפנים ולהבין את זה, כי אצלנו זה לא אותו הדבר.

מה עוד נחוץ כדי להיערך לשהות בארץ אחרת?

נושא חשוב הוא החגים. רוב העולם מזכיר את החגים של רוב הדתות. החגים הם צרכנות בלתי נלאית של קישוטים, עטיפות ומתנות ויחד עם זאת בחגים עשויים להרגיש בדידות גדולה.

מה שכיף בחו"ל הוא סופי השבוע הארוכים. מלבד זאת שיום ראשון הוא יום חופש,( שישי הוא יום עבודה מלא) הגאונות של השיטה הקפיטליסטית היא שאין תאריך מדויק לחלק מהחגים אלא קובעים למשל- יום שני השני בחודש ינואר…ואז החג מתפרש על פני 4 ימים. יש הרבה מאוד זמן פנוי. הדרך להתעדכן בתרבות החגים ולדעת להיות מנומסים ולברך אנשים בצורה ראויה היא להרכיב לוח שנה של מועדים מקומיים כדי להיות בני-תרבות ולא להרגיש חריגים ומוזרים.

החגים הם דוגמה אחת לאופן שהחיים כאן מתנהלים ביחידות מדידה ומידה שונות לחלוטין משלנו. את התאריכים כותבים הפוך, למשל 1.12.18 זה השניים עשר לינואר! שלא לדבר על כך שלפחות האמריקאים חיים ומתכננים כמעט הכול שנה קדימה. אחת השאלות הנפוצות היא: איפה תבלו בחופשה הבאה.

הסקלה של יחידות צריכה שונות לחלוטין מישראל- פאונד ולא ק"ג, צריכת דלק במייל לעומת קילומטר, מידות של מיטות KING QUINE, (לשמיכות אין, בכל מקרה, ציפות, אולי במקרה אפשר למצוא DUVE); או איך למדוד גובה באינצ'ים, או משקל של חפצים; מידות נעליים שונות בכלל ובין נשים וגברים ועוד. כמעט הכול הפוך…. מומלץ להכין סקלה כתובה, כי כל הזמן צריך לעבור בין הטרמינולוגיה שלך למקומית.

אחד הנושאים ששמתי אליו לב, הוא השוני ביחס למרחב האישי תוכלי לספר בכמה מילים על נושא זה?

רוב תרבויות העולם לא מדברות עם הידיים. הישראלים מתאפיינים בכך שהם בדרך כלל לא שומרים על המרחב האישי ולא פעם מעוררים כעס או אגרסיה מצד הסובבים.

לא פלא שרוב העולם אימץ את המילה "חוצפה" ביטוי שאין לו תרגום ייעודי, אלא התנהגות ייחודית לעולמנו. להבין את המקור של הצורך של אנשים אחרים במרחב אישי זה מהות היחסים בין בני אדם בעולם הרחב. המרחב האישי משקף את רמת הקשר, רמת הכבוד המקצועי שרוכשים לך, רמת הסטיגמה – התיוג כבן או בת תרבות, ולכן צריך להסתכל על זה בצורה עדינה ולהבין שלכל אדם יש לתת את המרחב הגופני שלו וגם את המרחב הנפשי שלו – בניגוד לתרבות הישראלית, לא שואלים שאלות שאינן מובנות ולא מחפשים לדעת על בן אדם מעבר למה שהוא מוסר. לא מזכירים לאדם תשובה שהוא נתן כדי לא לתפוס אותו במילה. מהלכים על חוט דק, גם בין קרובים ובני משפחה. בעולם העבודה זאת אקסיומה על אחת כמה וכמה. כי אין צפייה ליצרית קרבה אישית באזור מרחב העבודה.

יהיו תרבויות שאנשים ישכילו להבין שצריך להכיר את השותפים שלך, הם יעשו את זה מחוץ לשעות העבודה במרחב שהוא קשור – לא בבית, בבר, והם יצטרכו לשתות הרבה מאוד כדי להצליח להתקרב ולצאת מגבולות המסגרת המקצועית של עצמם.

גם באירועי חברה, תופתעו לגלות שהשתייה היא הכלי הראשון במעלה כדי לאפשר לאנשים להיפתח. ותמצאו את עצמכם בסיטואציות הזויות שהמנהל הכי בכיר, או המדען הכי רב חשיבות בתגליותיו משתטים על כדי איבוד קשר עם המציאות, ואף אחד לא מהרהר בזה או זוכר להם את זה לרעה יום למחרת, כאשר נפגשים שוב במרחב העבודה.

להבדיל מישראל, במרבית המקומות, לא מקובל לבזבז שניה בזמן יום העבודה על שיחות סרק. הרעיון של קפה במסדרון בדרך כלל אינו מקובל.

אנשים מדייקים בזמן הארוחה שלהם. ב-12 כולם נוהרים כמו רובוטים לקפיטריה, ממעטים לשוחח גם בזמן הארוחה או בתור ומקצים לתזונה המדודה מקום כדי להמשיך לעבוד ולא להכביד על הגוף.

  • סרטון מצחיק של השגריר האוסטרלי על התרבות הישראלית

תוכלי לתאר לי את אופי המפגשים כאן עם אנשים?

מפגשים אישיים בין שכנים, או בין מכרים, או בני משפחה מקומיים – גם הם נשמרים בגבולות מוכרים. פותחים יומן הרבה הרבה זמן קודם לכן, קובעים פגישה ומראש מגדירים את אופיה או לאיזה סגנון של אוכל לצפות. כשמישהו פוגש אותך ואומר בו ניפגש לקפה לפעמים הכוונה היא סתמית אז אל תצפו לפגישה. כשמזמינים הכול צריך להיות מאוד ברור מאיזו שעה עד איזו שעה. אין הפתעות. לפעמים עד רמה שישאלו אותך אם תאכל בורגר או נקניקיה. כשתגיע תבין שלא פותחים שולחן כמו בישראל ויש בדיוק אותה כמות לכל אחת ואחד ואין מקום לביס נוסף. ההבדלים האלו קיימים גם אצל יהודי התפוצות. אם אתם נוטים לחשוב שיש בינינו איזה שהוא דמיון תתפלאו לגלות שיש חוסר הבנה מהותי בין התרבות היהודית והישראלית וצריך לעבוד מאוד קשה כדי להבנות את הקשר.

תוכלי לומר לי כמה מילים על תרבות הצריכה?

רוב העולם כידוע אוכל בשעות אחרות מישראל. מקפידים על ארוחת צהריים קלה וזמן הארוחה הגדולה – ניתן לו מקום מאוד מכובד כזמן פרטי שאסור לאף אחד להטריד אותך, לא בפרסומות, לא בשאלות ממקום העבודה, הורים של חברים ובני משפחה. בשש-וחצי אוכלים. כאימא, אין פה שום חמלה, ואף אחד לא יציע למישהו שבמקרה נקלע לזמן הזה להישאר לאכול (דינר). כמו כן גם אצל ילדים המתארחים זה אצל זה. המזון שאוכלים ברוב העולם, בשונה מישראל הקטנה, מכיל הרבה מאוד משמרי מזון כי השינוע ממקום למקום היה ועודנו גדול יותר, מזג האוויר משתנה ממדינה למדינה – לכן המזון מותאם להיות על המדף מינימום שלושה חודשים. צריך להבין שיש מחיר בריאותי למשמרי המזון שהגוף שלנו מקבל וזה דורש חיפוש מקומות שמחזיקים מזון טרי שבושל באותו יום, או לחם שנאפה באותו שבוע בנרות. דורש הרבה מאוד התמסרות למטבח מאשר בישראל כאשר קל למצוא מזון טרי מבושל גם הביתה.

המחיר הוא במשקל, אנחנו העלנו כאן במשקל ולקח הרבה זמן להוריד חזרה. צריך להיות ערוכים להבין שהגוף עובר שינוי שצריך להיות מוכנים לו. גם הטעם של המזון היבש אינו דומה בשום צורה למה שאנחנו מכירים. הרבה ניסוי וטעיה הרבה זריקת כסף לפח ולוקח זמן עד שמוצאים את הדרך לקנות את המוצרים הספציפיים בסופר ספציפי או לחלק את הקניות למספר מקומות.

שמת לב ליחס שונה לחיות כאן?

המקום שניתן כאן לחיות הוא רציני יותר, כדי לקבל אפילו ארנבת, חייבים להתחייב לטפל בה, אם אתה לא רוצה אותה, עליך לוודא שמשפחה אחרת תקבל אותה.

בכל חנות, יהיה בחוץ מים לכלבים. ויכבדו אותם. וצריך לתת לכלב כבוד.

אם לא מתייחסים לכלב בכבוד, זה יהיה פגיעה בכבוד. מה שבישראל לא קורה. אלו דברים שמעידים רבות על האדם. אם לא תגידי שלום לכלב, את עלולה לאבד את הקשר הידידותי עם בעליו.

מה בדבר זכויות נשים?

מאחר ואין כאן חוק חינוך חינם מגיל שנתיים, נשים נאלצות פעמים רבות להישאר עם הילדים בבית וגם מסגרות כמו ג'ימבורי או גני משחקים הם מאוד מוגבלים בגלל הבדלי מזג האוויר לאורך השנה וכל פעילות שמוצעת על ידי גוף ממלכתי היא לשעתיים בלבד. גם זה משתנה כל שמונה שבועות, כך שהאימהות מתורגלות להיות מזכירות אישיות שנאלצות לחדש את הרישומים של הילדים בחוגים, בפעילויות, לתכנן בעצם את השנה הבאה. כבר עכשיו אני מתכננת את כל 2019. כל הזמן הכל מתוכנן לעתיד.

מה תוכלי לומר על האופן שבו תרבות השיח שונה?

יחס מכבד לשני זו חובה. אין להיכנס לדבריו של השני. אם מישהו מתחיל לספר לך בפרטי פרטים דבר מה, תאלצי להקשיב לו.

אף אחד לא ייקח אותך לעבודה, אם לא יהיה לך מקור מפנה: REFERENCE למישהו שאתה מכיר. חשוב להכין את הקרקע. מישהו צריך ללחוש על אוזנך שהוא מכיר אותך באמת כדי שיקראו את הקורות החיים שלך. פרוטקציה זה מסט ולא נחשב דבר רע. גם בקורות החיים מפוצצים בהצלחות ומגזימים בפרטים.

מה מוסר התשלומים כאן?

חשוב לכל מי שחושב להתגורר במדינה אחרת להכיר את המושג – היסטוריה של אשראי (credit history). מירב הרשויות במדינה מחוברות ואוספות מידע על היושרה וההקפדה על הכללים והחוקים. כמות הטופסולוגיה שנדרשים למלא בעת רישום לאי אילו מהגופים שנותנים שירותים היא בלתי נדלית וצריך לתכנן מראש את קיזוזי המס ואת יכולת העמידה לפרוע חשבונות, הרבה זמן לפני שניצלת אותם בפועל. אתה צריך לנבא כמה תרופות תצרוך ברבע השנה הבאה ולשים בצד כסף כדי לכסות על ההוצאות ואם לא ניצלת הכול תוכל להעביר רק חלק מהכסף ואת חלקו תאבד. תכנונים כאלו נדרשים בהרבה מהגופים ואנו הישראלים שרגילים שתמיד אפשר לדבר עם איזה פקיד שיכסה על הטעות שעשינו מגלים שאין פרצות בכללים.

כמה מילות סיכום?

בסופו של יום צוברים הרבה חוויות – אבל צריכים להגיע מוכנים לשונות ולכבד אותה.

 


100 דלתות ליזמות

ספרו החדש של דב מורן, ממציא הדיסק און קי,  "100 דלתות – מבוא ליזמות" פוגש אותי במקום שבו אני שואלת שאלות הנוגעות לשלושה נושאים משמעותיים בחיי המקצועיים – יזמות חברתית, יזמות דיגיטלית ויזמות ומגדר.
יזמות היא יזמות היא יזמות – למרות שהספר אינו עוסק ביזמות חברתית – דוגמת המיזמים "פועלות ברשת", "נשים מעלות סטטוס" ועוד מיזמים חברתיים שלי ושל אחרים ואחרות, הוא רלוונטי גם באוריינטציה חברתית, משלוש סיבות עיקריות.

הסיבה הראשונה היא השראה. הספר מספק השראה לחשוב בגדול, להעז ולקום ולעשות. העובדה שמורן שוזר בין סיפורי ההצלחה גם סיפורי כישלונות, מעודדת גם כן. הספר אינו מצייר תמונה אידאליסטית. כל מי שקידמה יוזמה יודעת שלצד ההצלחות יש לא מעט רגעי משבר ומקומות שבמבט ראשון נראים ככישלון צורב. במרבית המקרים ועם הזמן "כישלונות" אלו מובנים כמדרגות לשיפור והתקדמות בפרויקטים נוספים.
image_hundreddoors_master
הסיבה השנייה היא שהספר חושף דרכי פעולה הרלוונטיים גם לתחום העשייה החברתית; למשל: "לפני שאתם יוצאים לדרך. למדו היטב את המסלול", "שאפו בראש ובראשונה להיות חדשנים ויצירתיים", "הגדירו את הקריטריונים שלכם להצלחה", וגם "אל תרמו את עצמכם שהכול נפלא". שזה תמיד חשוב, במיוחד ליזמיות חברתיות שנחושות לשנות את העולם.
הסיבה השלישית היא שהספר מעלה שאלות על משמעותה של יזמות חברתית ביחס ליזמות עסקית. כלומר הוא מעורר למחשבה על נושאים כגון – משמעותה של התרומה לעולם, מה הם ההיבטים הכספיים הקשורים למיזם ואיך אנחנו מגדירות את ההצלחה.
היבטים אלו של כסף והצלחה דורשים חשיבה גם בפרויקטים המבקשים לקדם תיקון חברתי. כי גם כשאת יזמית חברתית ההיבט הכספי אינו מתאדה מהעולם. קיימת גם השאלה אם הנתיב החברתי אינו חוסם אפשרויות להשתמש בכישורי הידע המחשבה וההמצאה באופנים נוספים.

שאלות אלו מקבלות משנה חשיבות לנוכח בהעדרן היחסי של נשים בתחומי היזמות, בעיקר בסביבת רשת. תחושה המוכרת לי היטב מהשנים הרבות שעשיתי בתחום, לעתים כאישה הבודדת סביב השולחן בפגישת בכירים.
מכאן כי אין זה מפתיע (אך עדיין מעט מרגיז) שהדוגמאות שמביא הספר מתמקדות שוב ושוב בעסקאות והמצאות שאינן כוללות נשים. ההקדמה של מורן מחדדת את הנושא:

"וכאן המקום להבהיר שהספר הזה נועד לנשים ולגברים, ואפילו יותר לנשים מאשר לגברים". נקטתי לשון זכר (אתה) לשם נוחות הכתיבה והקריאה, ולפעמים לשון רבים (אתם) כדי לכלול את כל הקוראים. כרגע יש בארץ פחות יזמיות מיזמים בתחום העסקים. אולי כי נשים חכמות יותר ומושג ההצלחה אצלן חף מאגו, אך יתכן והמצב ישתנה ונראה יותר ויותר נשים יזמיות. הלוואי."

אפשר להצטרף לבקשה הזאת, ולקוות שספרים שכותבות נשים על נשים בנושא יזמות עסקית וחברתית יראו אור.

הספר יצא בהוצאת ידיעות אחרונות בעריכת יעקב איכנולד. 304 עמוד.


כיצד למצוא (תמיד) לאן נעלם הטלפון הנייד….

אחת הסיבות שאני מברכת על כך שלא ויתרתי על הטלפון הקווי שלי, גם בתקופות בהם הפקס מושבת, היא שאני יכולה להתקשר לעצמי. לא, לא כדי לפטפט או להחליף מילה – אלא כדי למצוא היכן בבית השראתי את הטלפון הנייד.
המצב הזה משתנה כאשר הטלפון נמצא על שקט, ולעתים נדרש חיפוש ממושך יותר כדי לאתר היכן הוא מתחבא. פתרון נהדר לבעיה, וגם יכולת לאתר טלפון שנשכח או חלילה נגנב נמצא ביישום חשוב של גוגל.

אם אתן מחפשות בקדחנות את הנייד שלכן, והוא על מערכת אנדרויד, כנסו בדפדפן ל-Android Device Manager – הכניסו את פרטי חשבון הג'ימייל – המקושר למכשיר הטלפון ולחצו על "צלצל".

באופן זה ניתן גם לאתר את מיקומו של הטלפון על המפה ואף לנעול אותו.

גם באייפון תוכלו להתקשר לעצמכם באופן דומה באפליקציה Find My iPhone – התכנה נמצאת ב-iCloud.com, כאשר לוחצים על All Devices ובוחרים במכשיר המבוקש. 

יש להניח שעוד מספר שנים גם המפתחות של הבית יהפכו לחכמים, ונוכל להתקשר אליהם כדי למצוא אותם ואולי גם נוכל להחליף בעת הצורך את קוד הכניסה לבית. בינתיים, טוב לדעת שתמיד אפשר לדעת היכן מסתתר הנייד כאשר הוא נעלם מעינינו.

 ENJOY


המפתח למילות מפתח

שמחות לארח בבלוג פועלות ברשת את דני וקסלר – מומחה לקידום אתרים. היום דני ייעץ לנו על בחירת מילות מפתח לאתר, נושא שחשוב בעיקר למי שיש להן אתר משלהן. מילות מפתח – הן המילים בהן מי שמקדמת אתר מגדירה אותן עבור מנוע החיפוש גוגל. כך למשל אם האתר שלכן עוסק בתרפיה באמנות, שתיים ממילות המפתח הבאות בחשבון יהיו "תרפיה באמנות", וכמובן שגם השם שלכן, ניתן גם להתייחס לדבריו של דני וליישמם בכל הקשור לבחירת תגיות לרשימות שאתן מעלות.

מחקר מילות מפתח – חוד החנית של קידום האתרים /דני וקסלר

האם ידעתן שמחקר מילות מפתח הינה הפעילות הראשונה שמקדמי אתרים מקצועיים ואמינים צריכים לבצע בטרם ביצוע עבודת הקידום, או אולי אף בעל/ת אתר שמעוניין/ת בקידומו ?

קידום אתרים אורגני בגוגל ללא ביצוע מחקר מילות מפתח רציני ומעמיק כמוהו כיריות באפלה ואולי משהו יפגע … אולי! כל הקידום בגוגל בעצם מבוסס על בחירת מילות המפתח האטרקטיביות ביותר לקידום האתר, מאחר ומנוע החיפוש של גוגל מתבסס במידה רבה על מילות חיפוש שמוגדרות באתר.

אז כן, הגדרת מילות חיפוש לאתר מהווה פעילות הראשונה הנדרשת ולא ניתן לדלג עליה, אם רוצים קידום אפקטיבי ומניב תוצאות בגוגל.

אתן בוודאי שואלות איך מתחילים? הנה כמה קווים מנחים :

ראשית, אוספים מילות מפתח למחקר מכמה מקורות – רעיונות שלכן, מילות המפתח בהם משתמשים המתחרים שלכן בקידום האתר שלהן ואם אפשר גם, רעיונות שעולים מתוך שיחה וחשיבה משותפת עם שותפות ושותפים לדרך. כל מילות המפתח שנאספו צריכות לעבור 2 מבחנים :

א.      מבחן השימוש הסביר של הגולשת הממוצעת – מילות מפתח שבהן עשויה גולשת ממוצעת להשתמש בחיפושיה על מנת למצוא את המוצר/שרות/הערך המוסף שהאתר שלכם מספק.

ב.      מבחן יעילות מילת המפתח כמתארת את השרות/מוצר/הערך המוסף שאתרכן מספק.

ועוד משהו – לא צריך לחשוש ממילות מפתח עם  זנב ארוך, כמו שלא רצוי להשתמש במילת מפתח בת מילה אחת . זנב ארוך הכוונה למילת מפתח עם יותר מ-2 מילים; כך למשל במקום "קידום אתרים" שהינה מילת מפתח תחרותית ביותר (הרבה מתחרים נלחמים עליה – המון תוצאות בחיפוש בגוגל) נוכל להשתמש במילת מפתח "קידום אתרים אורגני" שהינה תחרותית פחות, אך קידום האתר במילת מפתח זו עשויה להביא את האתר לדף ראשון בקלות יתרה .

כמו כן, רצוי לא להשתמש במילת מפתח בת מילה אחת, מאחר ומילה אחת הינה בדרך כלל כוללנית ועשויה לפספס במבחן היעילות כמתארת השרות/מוצר/ערך מוסף של האתר שלכם.

ומה הלאה? רוצות עוד? מוזמנות לבקר בבלוג שלי באתר  "קידום בגוגל ובפייסבוק" שם פרסמתי ואפרסם מאמרים נוספים בתחום הקידום בגוגל ובפייסבוק ובין השאר בתחום מחקר מילות מפתח ובהם נכנס יותר לעומק באופן הביצוע של מחקר מילות המפתח – ועד אז אל תשכחו, מחקר מילות מפתח הנה ההתמחות שלי … הנה הקישור : http://www.daniv-kidum.co.il/?cat=7

 


שיווק באמצעות קבוצות וקהילות בפייסבוק

תמר ענבר יועצת אישית ומנחת סדנאות ליצירת תוכן ושיווק ברשת, העוסקת בהכוונה שיווקית הוליסטית משולבת – אבחון שיווקי, בעלת סטודיו ענבר אתרים לבנייה, שדרוג ועיצוב אתרים, מנחת מעגלי נשים ושותפה ומנהלת תוכן בפסטיבל הנשים שאקטי התארחה להרצאה קצרה במפגש השישי של סדנת  – מעלות סטטוס יוצאות אל העולם המתקיימת בשיתוף קמ"ה תל אביב יפו  במכללת ג'ון ברייס ושלחה לנו את תקציר דבריה של תמר:

מהי העוצמה של שיווק דרך קבוצות?

לתקשורת הפייסבוקית פנים רבות – במאמר זה נערוך היכרות עם ערוץ מאוד ספציפי בתוך עולם הפייסבוק והוא הצטרפות לקהילות וירטואליות (מה שנקרא "קבוצות") ופעילות שוטפת בהן.

מנסיוני האישי כגולשת וגם מנסיוני המקצועי כיועצת שיווקית, אני יכולה לספר לכן שמעורבות בקהילות כאלה היא אחת הדרכים הכי אפקטיביות לחשיפה ויצירת קשרים אישיים וחמים – אני קוראת לזה "שיווק דיאלוגי". זו צורת תקשורת שיש בה זרימה וטבעיות ולכן גם קל להתמיד בה, וזה דבר מאוד חשוב כיוון שחשיפה מוצלחת נשענת לא מעט על חזרתיות והתמדה.

בעיקר חשוב לי להעביר את המסר שמאוד קל לעשות את זה ברשת! זה לא דורש ותק מיוחד בקהילה או תחכום והברקות יוצאות דופן, אלא פשוט הבנה של הדינמיקה האנושית ברשת, אהבה למדיה ורצון להיות נוכחות ומעורבות. המשמעות היא שממש כל אחת יכולה להתקבל למועדון הזה, בקלות ובמהירות מפתיעות, במיוחד אם היא מודעת לכל אותם "כללים בלתי כתובים" שהופכים את התקשורת הזו לאפקטיבית באמת, ואותם סיכמתי כאן עבורכן (להרבה מאיתנו אלה צורות התנהגות שממילא באות בטבעיות, אבל תמיד טוב יותר לפעול מתוך תשומת לב וכוונה).

אחרי שאנחנו עוברות את הרתיעה הראשונית מהטכנולוגיה, אנחנו הרבה פעמים "מתמכרות" לפעילות הזו, כי היא נותנת לנו את החיבור הרציף והאישי שאנחנו צריכות וכל כך קשה לקיים ברמה הפיזית בעולם של היום – את הקהילה התומכת בה אפשר לשתף, להיעזר ולעזור, להיות חלק ממרקם אנושי שלם שבו יש לנו מקום ותפקיד. הפעילות בקבוצות מחברת אותנו ל"להקה" שלנו, לשבט האבוד – שהרבה פעמים הוא גם שבט נשי, כי אם לא ידעתן – נשים הן אלה ששולטות היום במדיה, ומהוות את רוב הפעילות ברשתות החברתיות.

זה אגב לא במקרה – הנשים הן רוב מוחץ במדיה כי היא פשוט כל כך מתאימה לנו – גם מבחינת כישורינו הטבעיים ליצירת שיחה ותקשורת (בסגנון שלנו, באווירה אישית וחופשית), וגם מבחינת הגמישות שהיא מאפשרת לנו – לחצות כל מגבלה של זמן ומקום, ולהיות בנוכחות גם מתוך אורח החיים העמוס והמורכב שלנו כנשים בישראל 2013.

שימו לב שיצירת קשרים אישיים בקבוצות תורמים באופן כללי לחשיפה שלנו בפייסבוק, ומקרינים על ההצלחה שלנו כאשר אנחנו מעלות סטטוסים בערוצי הפייסבוק האחרים כמו הפרופיל האישי או הדף העסקי. זה קורה משתי סיבות: האחת היא שפייסבוק מזהה את האנשים עימם היה לנו קשר בכל פינה על גבי הפלטפורמה (לייקים, תגובות הושיתופים הדדיים, התכתבות בהודעות פרטיות) ונותן לפרסומים שלנו עדיפות גבוהה להופעה בפיד (דף החדשות) שלהם, והשניה היא שלאנשים יותר קל להגיב לפרסומים שלנו כאשר יש להם היכרות קודמת וקרובה איתנו – היכרות שנבנתה קודם לכן בקבוצה.

אז איפה מוצאים את הקבוצות האלה?

1. ניתן להשתתף בקבוצות שאחרים מנהלים, ולהיות חלק מהגרעין של הפעילים הקבועים:

אלה יכולות להיות קבוצות בכל מיני תחומים, של בעלי חזון משותף, של אנשים שרוצים לתת ולקבל עזרה, של אנשים בשלב דומה בחיים, או בעלי תחום עיסוק משותף. דוגמאות לקבוצות מומלצות בתחומים שונים:

אני פמיניסטית וגם לי אין חוש הומור (דיונים, שיתופים וקריאה לפעולה)
בר-תן (קבוצה של ברטרים)
מאמאטבע (קבוצה של אמהות)
גדולה – מעגל שיווק נשי (קבוצה של נטרווקינג נשי)
הבית של העצמאיות (קבוצה של בעלות עסקים)

איך לבחור את הקבוצות הנכונות:

– עלינו לבחור קבוצות מנוהלות ופעילות, שיש בהן חיים אמיתיים, ולא כאלה שהן סתם לוח מודעות.
– קבוצה סגורה בדרך כלל תהיה איכותית יותר ותאפשר דיוני עומק מעניינים ותורמים.
– חשוב להתמקד בקבוצות המכילות קהל רלוונטי עבורנו – לקוחות פוטנציאליים, שיתופי פעולה וקולגות.
– עם זאת לא חייב להיות קשר ישיר בין כותרת הקהילה לתועלת שנקבל ממנה, העיקר שנתחבר
לאווירה, נרגיש נוח, ויהיה לנו כיף להיות שם לאורך זמן – זה מה שיאפשר לנו יצירת קשרים מקדמים
באמת.


2. ניתן להקים ולנהל קבוצה, לתחזק בעצמנו קהילה פעילה, חברית ואוהדת:

שימו לב שזו עבודה רבה על בסיס יומיומי, אבל מי שמסוגלת להשקיע בתחזוקה של קבוצה משלה – זה מאוד מומלץ ונותן תוצאות נפלאות! אפשר לחלוק את ניהול הקבוצה עם עוד קולגות ובכך להקל על העומס שבתחזוק השוטף. דוגמאות לקבוצות מעוררות השראה בתחומים שונים:

מראה מראה שעל הקיר – של נורית אלבוחר, סטייליסטית אישית ועסקית
ילדים מציירים עולם – של קרן יטיב, מנחת הורים ומאבחנת ציורי ילדים
תזונת ילדים בעידן השפע – של ורד יפה חאיק ותרצה שני, דיאטניות לילדים
חיתולס – של לריסה גינת, יועצת גמילה מחיתולים

רעיונות לאייטמים בקבוצה אותה אנו מנהלות:

– לתת אייטמים בעלי ערך שימושי – מידע חשוב, שאלות המובילות לדיונים מעניינים.
– אייטמים אישיים ואותנטיים – "רכילותיים" במובן החיובי, סיפורים מאחורי הקלעים,
הגיגים ושיתופים  מהלב, דיווחים מהשטח (כולל תמונות וסרטונים קצרים מאירועים שקורים עכשיו).
– אייטמים עם תמונות וסרטונים – זה גם ויזואלי ומושך, וגם מקבל עדיפות בהופעה בפיד של החברים.
– פינה שבועית קבועה – ייעוץ חינמי, טיפים, שאלות ותשובות אונליין.
– אייטמים בשיתוף פעולה – יחד זה כוח: למשל שרשורי אירוח של מומחים מתחומים משיקים.

איך להתנהל בקבוצות כך שניצור קשרים טובים ונקבל תגובות רבות וחיוביות:

מקובל לחשוב שהתקשורת בפייסבוק היא מזוייפת, שטחית, מאומצת ונמאסת… אבל כאשר אנחנו פעילות במקומות הנכונים אנחנו מגלות שההיפך הוא הנכון – שבקבוצות סגורות ואיכותיות ישנה תקשורת פייסבוקית שהיא עשירה, עמוקה, מעניינת, אישית ומקרבת.

אם חשבתן שאתן פשוט לא טובות בזה – תחשבו שוב 🙂 הרי כנשים יש לנו מיומנות מולדת גבוהה של תקשורת – יש לנו רגישות טבעית, יכולת לחוש את הסיטואציה, להיות קשובות, ולהתאים את עצמנו ואת התגובות שלנו לכל מצב. יש לנו יכולת ליצור שיח אישי, גלוי לב, נוגע… להיות פחות עסוקות בעשיית רושם, ויותר ביצירת קשר. בקבוצות אנחנו יכולות לפרוח עם התכונות הללו – אם רק נהיה מודעות ללגיטימיות וליתרונות שלהן, ונלמד לשכלל למקסימום את הניואנסים של תקשורת דרך כתיבה:

1. יצירת אמון:
מי שנותנת עזרה ופרגון ומראה אכפתיות והקשבה מקבלת חזרה.
מי שמפגינה ידע מקצועי רב ומפורט – מצליח להרשים ולעורר הערכה.
מי שהכתיבה שלה מלמדת על אינטליגנציה רגשית ותקשורתית – מקרבת אליה אחרות.
גילוי לב וסיפורים אישים – להביא את עצמנו בצורה אמיתית עובד הכי טוב… אבל אם זה חשוף לנו מדי אפשר גם להסתפק בתגובה חמה ואוהדת לגילוי לב של משתתפים אחרים 🙂

2. תדירות וזמינות
:

כדאי לשמור על קשר רציף וחי, גם בקטע של סמול טוק, זה יוצר חוויה של מעורבות וחברות.
מי שפעילה הרבה מעוררת סקרנות וזוכרות אותה.
מי שנותנת מענה מיידי – מקבלת פידבק לפני שהשיחה נשכחת
שימוש בכלי ההתראות (האייקון למלעה בצורת כדור הארץ) כמסייע – לבדוק מה חדש בשרשורים שהשתתפנו בהם, או בהם תויגנו, חשוב במיוחד אם לא היינו ליד הפייסבוק זמן מה ואנחנו רוצות למצוא בקלות איפה נדרשת התייחסות שלנו (מוטב מאוחר מאשר לעולם לא).

3. פיתוח אמנות הדיון וההתכתבות:
1. חשוב להיות מודעות לאמנות הארכת השרשור, למען הגדלת החשיפה (בפיד תמיד יקודמו השרשורים הארוכים יותר) והקלה על עוד אנשים להיפתח ולהגיב לנו (מה שנקרא אפקט העדר).
גם כשאף אחד לא מגיב – לא להתייאש וללמוד איך "לחמם" את השיחה, למשל לבקש תגובות באופן מפורש ומחוייך, או לענות קצת לעצמנו, להוסיף פירוט ולעורר דיון…

2. הזמנת אנשים להתכתבות בפרטי במקביל לשרשורים – כמובן בהקשר שמצדיק את זה.

3. נימוסי רשת: לא לריב גם אם גוררים אותנו, לא לכתוב שטויות שיביכו אותנו אחר כך (האינטרנט זוכר הכל), לשים לב לטון הכתיבה לאחרות – שלא ייתפס כלקוני, מתנשא, וכחני או כוחני (גם אם לא התכוונו – לשים לב לניסוחים)

ומה לא לעשות בקבוצות – מה לא עובד?

1. אגרסיביות ודחיפה: עלינו לשים לב לא לתקשר דרך פרסום ישיר של מרכולתנו, אלא דרך שיחה טבעית בה נשלב מידע עלינו או נציע עזרה וידע ללא תמורה בתחום שלנו.

2. זיוף ומלאכותיות: למרות שאנחנו מאחורי המסך, לגולשים יש חוש ריח מפותח לדברים האלה והם מזהים אותם ברגע. ככל שנעטה יותר מסיכות ומגננות, וננסה להציג פסאדה מושלמת אך מרוחקת, כך נגלה שאנחנו מתקשות בהתקרבות שיוצרת אמון ופניות.

3. התחכמות יתר: כדאי להמנע משטיקים וטריקים, משימוש בשפה גבוהה ומקצועית מדי שיכולה להשמע מתנשאת ומנותקת – דברו בגובה העיניים. אם אני עושה מאמץ גדול מדי להבריק, למשוך תשומת לב בכל מחיר – זו שפה שלא נוגעת באנשים אלא מרחיקה. אם באופן טבעי אני חכמה ומצחיקה זה נפלא לבטא את זה – אבל אין צורך להתאמץ להיות כזו ולהשתמש בסגנון שזר לי כמתכון להצלחה.


תשומת לב לצורת ההתבטאות שלנו בכתב:

עלינו לזכור שמאחורי המסך אנשים לא רואים את הבעות הפנים שלנו ולא שומעים את טון הדיבור,
לכן עלינו להקפיד "לעבור מסך" בצורה טובה, ולשים לב לנקודות הבאות:

– להקדיש מחשבה למילים שאנחנו בוחרות, שהניסוחים יהיה ברורים, לא לקוניים מדי, ולא כאלה
שמשתמעים לשתי פנים.
– להקפיד על שפה קולחת ורהוטה, בלי שגיאות כתיב והקלדה (אפשר לערוך ולתקן בדיעבד כל תגובה)
– אפשר וכדאי להשתמש בסימני פיסוק (!?… וכדומה) ואייקונים (סמיילי, לב) מתאימים כדי לבטא רגש.
– מעורבות ונוכחות – להגיב, לתת סימן, להראות שאנחנו באמת שם מאחורי המסך, מקשיבות.
– לתת מהידע שלנו – עם כמה שפחות פילטרים וחשבון.
– לכתוב מהלב, מהנסיון האישי, מהשטח.
– להשתמש בתמונות – תמונה שווה אלף מילים ומעוררת רגש, וגם מקדמת את הנראות בדף החדשות.

לסיכום:

אני ממליצה לכל אחת להעמיק את ההיכרות עם האפשרות של פעילות בקבוצות – להיכנס לקישורים שנתתי כדוגמה, להצטרף לקבוצות, לסנן את אלה שנראות לכן, לעקוב אחרי הפעילות בהן – ובמקום בו תרגישו נוח גם להפוך לחלק פעיל בקבוצה. מומלץ גם לחפש (בתיבת החיפוש שלמעלה) קבוצות הקשורות לתחומי העניין שלכן לפי מילות מפתח שנראות לכן קשורות, מקווה שתמצאו אוצרות!

עד כאן דבריה של תמר ענבר. תמר תתארח בדף הפייסבוק של פועלות ברשת  סיכום דבריה של אימי עירון שהתארחה במפגש החמישי יובא בקרוב בפוסט נפרד.


%d בלוגרים אהבו את זה: