קטגוריה: מחקרים

האינטרנט בחברה הערבית בישראל -כנס למדיניות לאומית

מנהלות ומנהלי שירותים דיגיטליים במשרדי הממשלה, רשויות מקומיות וארגונים ציבוריים, מנהלות ומנהלי תכניות חברתיות לצמצום פערים חברתיים וחוקרות וחוקרים בנושא הפער הדיגיטלי מוזמנות ומוזמנים לכנס העוסק בצמצום פערים דיגיטליים בחברה הערבית.
מסמך מדיניות שנכתב לבקשת איגוד האינטרנט הישראלי ע"י דר' אסמאא גנאים, חוקרת ומומחית בתחום האינטרנט והחברה, מראה כי על אף שהפערים בשימוש באינטרנט בין החברה היהודית לחברה הערבית מצטמצמים, עדיין קיימים פערים משמעותיים בדפוסי השימוש ברשת, בכל הקשור לשימוש בשירותים מקוונים, קניות, תעסוקה, לימודים וכדומה.

פערים אלו מונעים מחלקים גדולים בחברה הערבית את היתרונות שהאינטרנט מאפשר בכל הקשור לצמיחה כלכלית וחברתית.

המלצות לשינוי המדיניות למען צמצום הפער הדיגיטלי בין החברות כוללות:
• הרחבת נגישות שירותי הממשלה בערבית
• קידום הדיגיטציה ברשויות מקומיות ערביות
• הקמת מטה לאומי לריכוז הטיפול בתחום הדיגיטציה בחברה הערבית
• השוואת תשתיות האינטרנט והסלולר בישובים הערביים לתקן הקיים ביישובים היהודים והמעורבים
• קידום אוריינות דיגיטלית בחברה הערבית ע"י משרד החינוך.

הכנס יתקיים יום ה', 29 לנובמבר, 2018, 09:00-14:00 במרכז קהילתי כפר קאסם. 

תכנית הכנס:

09:30 – 09:00 התכנסות ונטוורקינג
09:45 – 09:30 ברכות
10:05 – 09:45 הצגת תמצית מסמך המדיניות בנושא האינטרנט בחברה הערבית – דר' אסמאא'  גנאים, חוקרת בתחום האינטרנט והחברה, כותבת נייר המדיניות
10:45 – 10:05 הצגת ממצאי המחקר העוסקים בחברה הערבית מתוך המחקר "גישה חדשנית למדידת הפער הדיגיטלי בישראל" – פרופ' שיזף רפאלי, ראש המרכז לחקר האינטרנט, אוניברסיטת חיפה
11:15 – 10:45 הפסקה
14:00 – 11:15 שולחן עגול: פיתוח מדד להנגשת שירותים דיגיטליים לחברה הערבית בישראל
  • הצעות נוספות לטיוטת מסמך המדיניות ניתן לשלוח למייל cs@isoc.org.il

הכניסה חופשית.


בכל שלוש דקות מוטרדת אישה ברשת…

פועלות ברשת, רואה בניו מדיה במה לקולותיהן של נשים. יחד עם זאת, אין לעצום את העיניים לאופן בו הרשת משתעתקת דיכוי וסקסיזם. 'דו"ח השנאה' של קרן ברל כצנלסון באמצעות חברת המחקר Vigo מלמד שעל אף העלייה במודעות להטרדות מיניות, עדיין מתקיימות ברשת בכל יום פי 3 שיחות מטרידות מאשר שיחות על הטרדות.

מהממצאים עולה:

  • 220 אלף קללות והטרדות מיניות כלפי נשים נספרו ברשת בשנה האחרונה
  • נשים "חוטפות" יותר : קרוב ל-60% מכלל הקללות ברשת מופנות כלפי נשים
  • השיח הפוגעני ביותר כלפי נשים מתקיים בעמודי הפייסבוק של חברות הכנסת מירי רגב וזהבה גלאון
  • במקום ה-3 : בר רפאלי יותר מרבע מהגולשים מטרידים אותה מינית 

 

ניתוח השיח התבסס על מעקב אחר חצי מיליון שיחות מדי יום ב-7 מיליון פלטפורמות בעברית. מתוך כך, נספרו בשנה האחרונה 220 אלף קללות והטרדות שהופנו כלפי נשים באופן מחפצן או מטריד (לעומת "סתם" קללות).

36 אלף גולשים קראו בשנה האחרונה לבצע הטרדות מיניות בנשים, 88 אלף גולשים עשו שימוש בקללות מגדריות ("זונה", "כלבה" ואף חריפות מכך). ככלל נשים "חוטפות" יותר וקרוב ל60% מכלל השיח האלים ברשת מופנה כלפי נשים לעומת 42% לגברים. זה המקום לציין ש-90% מהשיח הפוגעני כלפי נשים נעשה ע"י גברים ופחות מ-10% מנשים כלפי נשים אחרות, בעוד השיח האלים והפוגעני כלפי גברים נמדד באופן שווה בין גברים לנשים.

 

היכן מתקיים עיקר השיח האלים והפוגעני ברשת?

השיח הפוגעני ביותר כלפי נשים מתקיים בעמודי הפייסבוק של השרה מירי רגב וח"כ זהבה גלאון שבעמודים של כל אחת מהן נספרו כ-30 אלף קללות ואמירות אלימות ופוגעניות כלפיהן וכלפי נשים אחרות. עמוד הפייסבוק הרשמי של בר רפאלי סופג 14 אלף קללות ואמירות פוגעניות, כאשר יותר מרבע מהגולשים מטרידים אותה מינית.

ככלל השיח האלים ביותר מתקיים בדפי הפייסבוק של חברות הכנסת מכלל הקשת הפוליטית. חברות כנסת סופגות שיח פוגעני רב יותר מחברי הכנסת. חברות הכנסת זנדברג, שקד, ומיכאלי סופגות יותר התייחסות למראה החיצוני וקריאות להטרדה פיזית אל מול "סתם" קללות שמופנות כלפי רגב, גלאון ויחימוביץ'. חברות הכנסת מהשמאל סופגות יותר קריאות להטרדה פיזית ומינית.

  היקף שיח אלים בשנה % הקללות מתוך השיח האלים % ההתייחסות למראה החיצוני מתוך השיח האלים % הקריאות להטרדה פיזית
מירי רגב 31,000 93% 6% 1%
זהבה גלאון 29,000 92% 3% 5%
בר רפאלי 14,000 6% 68% 26%
שלי יחימוביץ' 8,000 88% 4% 8%
תמר זנדברג 7,500 62% 18% 20%
איילת שקד 5,500 70% 21% 9%
מרב מיכאלי 4,700 61% 16% 23%
גל גדות 3,400 3% 78% 19%
נינט 2,500 27% 46% 27%

 

ניתוח השיח ברשת על הטרדות מיניות:

80,000 פוסטים העלו למודעות הציבורית נושאים כגון סקסיזם, הטרדות מיניות, החפצת נשים, מיזוגניה ושוביניזם. מדובר בעלייה של 300% לעומת שנה קודמת, בה מרבית השיח הפמיניסטי התמקד בנשים המובילות במגזר העסקי (ובראשן נגידת בנק ישראל ומנכ"ליות הבנקים). מעניין לראות כי על אף העלייה המרשימה במודעות להטרדות מיניות, עדיין נרשמות בכל יום פי 3 שיחות מטרידות מאשר שיחות על הטרדות.

לפרטים נוספים: דו"ח השנאה

סדנאות פועלות ברשת כוללות כלים מעשיים להתמודדות עם שיח פוגעני בפלטפורמות דיגיטליות. שיח השנאה קיים, אולם אין מקום לאפשר לו להשתיק נשים המבקשות להשמיע ולהשפיע.

 


%d בלוגרים אהבו את זה: