קטגוריה: מם מקוון

על פרסומות ותודעה כוזבת

בהיותה סטודנטית במחלקה לעיצוב תקשרות חזותית במכון הטכנולוגי חולון, זהר שרעבי יצרה סדרה של סרטונים מבריקים המצביעים על הדרך בה חברות מסחריות ועולם הפרסום מייצרים מנהגים ומסורות.

מתוך כך, הסרטונים מעלים את השאלה האם מה שאנחנו אוהבות הוא באמת מה שאנחנו אוהבות (למשל נסיכות דיסני), או ששכנעו אותנו שאנחנו אוהבות כדי למכור לנו – הרבה יותר – מוצרים.
הנה שלושת סרטוני החובה שיצרה שרעבי:

להמשיך לקרוא


בובה שחומת עור

אחד הכוחות המשמעותיים של הרשת הוא בהפצת דימויים שאינם רווחים בדרך כלל. לקח שנים עד שיצרנים הבינו שכדי שילדות עם גוון עור שחום ירגישו טוב עם עצמן, כדאי מאוד שהבובות שלהן יהיו גם כן שחומות עור.

עדיין מרבית הדימויים בפרסומות, בתכניות טלוויזיה ובייצוגים שונים בתקשורת המסורתית הן של ילדות בעלות גוון עור בהיר שיש להן בובות בהירות עור, בעלות שיער בהיר וחלק

ועיניים כחולות.

הדימויים החדשים שנפוצים ברשת יכולים להזכיר לנו שהעולם גדול – ויש בו מגוון אנושי נרחב, של אנשים לבנים, שחורים, צהובים, וחומים.

הכוח שלנו ברשת הוא להפיץ וליצור דימויים של מגוון אנושי. להזכיר לעצמנו לבנותינו ובנינו שקיימים דימויים שיכולים לתרום להן לחוש טוב עם המראה החיצוני באשר הוא.

אהבנו מאוד את התמונה המקסימה הבאה שמסתובבת ברשת.

מוזמנות להפיץ.

1979603_730824570282146_2092761447_n


אות פועלות ברשת חורף 2012

אות פועלות ברשת לאקטיביזם חברתי בניו-מדיה ניתן בחורף 2012 במסגרת יום העיון מי הזיז את הסטטוס שלי – שיח פמיניסטי במדיה החברתית שנערך בבר אילן ב-26/12/12.

במסגרת יום העיון הוענק אות ההוקרה לעידן ברלב – מנהל אתר האחות הגדולה, המהווה דוגמה ומפת לפמיניזם בהנהגה גברית, ולד"ר שרון גבע, המקדמת את נושא כתיבת ערכים פמיניסטיים בויקיפדיה העברית.

עידן ושרון מצטרפים לדפני ליף ולצוות המייסד של בלוג  ראומה – ליהי יונה, מעין סודאי ורעות כהן זוכות קיץ 2012.


נאום נתניהו החלופי – ליצור מם פמיניסטי ברשת

אחת הסיבות להקמת פועלות ברשת היא להשתמש במדיה החדשה כשופר לקולותיהן של נשים, שאומנם מהוות למעלה מחמישים אחוז מהאוכלוסייה אך עדיין מודרות באופן סיסטמתי, גם מבחינת כמות וגם מבחינת ייצוג התוכן, מהמדיה הישנה, עיתונות, רדיו וטלוויזיה.

כידוע, המרחב המקוון יכול לשמש כיכר שוק חלופית להשמעת קולותיהם של נשים, ובהזדמנות זאת גם להחלפת את הסיסמאות החלולות של פרשני טלוויזיה מחלחלי מלחמה בתפיסות חדשות, של שלום ואחווה.

הבעיה היא שלעיתים קרובות, גם במרחב המקוון קיימת השתקה של הקול הנשי, מסיבות שונות. קחו למשל את התגובות לנאום המאויר בכרזת פצצה של ראש הממשלה, בעצרת האו"ם. אף אחת מהתגובות המאוירות והמצחיקות לנאום, לא התייחסה לשיח הפטריארכלי שהוא ייצר. לכך שבנאום ביבי שהופיע כסוג של אב שבט, התייחס לשלשות האבות, אך לא לאמהות, לנביאים אך לא לנביאות, ולכך שחרחורי הריב והמדון באזור הן, מה לעשות, חלק מפרקטיקה גברית.

במקום שבו אין איש היי אישה. כוח נשי מגובש ובעל דעה יכול להחליף שיח מלחמה בשיח של שלום. ואפשר להתחיל ולהשפיע על השיח מתוך הרשת. לשם כך יצרתי את הבאנר הבא, של מה שביבי היה צריך להגיד ועוד לא יצא לו…

 

בינתיים היו לבאנר הזה מאות שיתופים בארץ ובעולם. יש חשיבות בכך שנשים תצורנה ממים מקוונים: תמונות משעשעות, פוסטרים מעוצב, באנרים וכרזות שגורפות מאות לייקים ומייצרות באזז ברשת תוך שהן מציגות תפיסת מציאות חליפית לקיימת ומעוררות למחשבה.

יש חשיבות שנשים תהינה חלק מתהליך השלום, ותגבשנה אמירה משפיעה בנושא. לשם כך אני מזמינה אתכן לדף 1325 בפייסבוק.


%d בלוגרים אהבו את זה: