קטגוריה: ספרים

להעיר ולהתעורר עם הספר "ערות"

מפגש שיח עם האמנית שירה ריכטר בעקבות הפרק שלה ברב-המכר של תמר מור סלע – "ערות"

erotקתרין מקינון משתמשת בתיאורית אפקט הפרפר כדי לתאר כיצד לפעולות קטנות לקידום שוויון זכויות לנשים יש את הכוח לייצר שינוי חברתי משמעותי ורב ערך. חשבתי על הפרפרזה הזאת בהקשר לספרה החדש של תמר מור סלע "ערוֹת" (ידיעות ספרים, 2017) מתוך הבנה שמדובר בספר שבכוחו לחולל שינוי בתפיסת המיניות הנשית ולהשפיע על הקוראות – בעצם האקט הפשוט לכאורה של דיבור על מה שהינו – בדרך כלל – בחזקת בלתי מדובר.

הספר, המורכב מעשרים ושלושה מונולוגים של נשים המדברות בצורה פתוחה וגלויה על מיניותן, הפך תוך זמן קצר לרב-מכר, וכבר מכר למעלה מ- 30,000 עותקים.
גם בערב החגיגי שהתקיים לרגל צאתו של הספר לאור בספרייה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, האולם היה מלא מפה לפה וכלל נציגות מרשימה של דמויות מוכרות מעולם התרבות, המחקר והשיח הפמיניסטי.

בעקבות הערב, ביקשתי מפרופ' דפנה הקר, משפטנית וסוציולוגית פמיניסטית, המתמקדת במחקריה בתחום משפחות בישראל ופועלת למען זכויות נשים, שהנחתה את האירוע, לסכם את התרשמותה מהספר:

"ההצלחה המסחרית של הספר היא רק עדות חיצונית לטיבו. ההצלחה האמיתית של הספר היא פנימיותו ששבתה אותי עוד לפני שראיתי את שמו מתנוסס בראש הטבלה בעיתון הארץ. תמר הצליחה להפגיש אותי עם 23 נשים באופן אינטימי, כנה, ומורכב – כשכל אשה היא עולם ומלואו שלא קורס לאידיאליזציה של מיניות או לכאבים שפעמים רבות מדי מלוות אותה. מעליזה ידעי, הסבתא בת ה-65 שאוהבת לעשות אהבה עם בעלה בסלון, דרך אסתי זקהיים האמיצה שנאנסה בצעירותה, רננה חורש שכבר עשור מתנזרת, וקטי קמחי ולדמן שאחרי שנות טנטרה ארוכות זרקה את ספר ההוראות – כל אשה מביאה את עצמה, בעזרת תמר, מספרת, חושפת, חושבת, משתפת – וביחד הן יוצרות מניפת נשיות מהממת בחכמתה ובעוצמתה, בשוני ובדמיון שבה."

מה שניתן לכנותו כאפקט המניפה, עליו מדברת הקר, הוא חלק מבסיס החזון העומד פועלות ברשת; מתן במה לקולותיהן של נשים ממגוון תחומי החיים. מתוך התייחסות לכך שנשים מגיעות ממקומות שונים, יש להן סיפורים שונים ומאבקי שחרור שאינם בהכרח חופפים זה את זה אך נעים על ציר אחד – שחרור ושוויון לנשים.

כוחו של הספר "ערות" מצוי לא רק במקוון קולותיהן של נשים שהוא מעניק להן במה, אלא בעיקר בשל היכולת לשבור טאבו חברתי; להעז לעסוק במה שהינו עדיין, במידה רבה ובאופנים שונים, בחזקת הבלתי מדובר: מיניות נשית המתוארת דרך מבע עיניהן של נשים ומתוך סיפורי חייהן שלן. פרקטיקה זאת חשובה במיוחד בחברה שהמיניות מתוארת ונראית בתרבות התקשורת שוב ושוב דרך מבע העין הגברי – מעין מבט מדוזה המקפיא נשים לכדי אובייקט עינוג למבט המתבונן בהן. מכאן כי החשיבות במתן הבמה למגוון נשים המספרות על מיניותן מתקיימת גם מעצם האקט של לקיחת חזקה מחודשת על העונג, על החוויה ומשמעותה ועל כינון הזהות העצמית הנשית בעולם.

לרגל צאתו של הספר "ערות" לאור, בלוג פועלות ברשת מארח את האמנית, המרצה והאוצרת שירה ריכטר, שיש לה פרק בספר למפגש שיח על אמהות, אמנות מיניות והחשיפה שנוצרה בעקבות פרסום הספר.

להמשיך לקרוא


היה שלום מיקל בונד ותודה על הדב פדינגטון…

פועלות ברשת נפרדת ממיקל בונד (1926-2010), סופר הילדים הבריטי עטור השבחים, הזכור במיוחד לטוב על סדרת הספרים המופלאה המתארת את עלילותיו של הדב פדינגטון (A Bear Called Paddington).

דובים מאז ומתמיד קסמו לילדים אך לא רק להם. למעשה מחקר של Travelogue שנערך בשנת 2010 מלמד ש35% בריטים בוגרים לוקחים איתם את הדובון למיטה! ו-25% מאנשי עסקים בריטים סיפרו שהם לוקחים אותו איתם לנסיעות עסקים.

הפסיכולוגית קורני סוויט (2010) טוענת כי סוד קסמו של הדובון נועץ בכך שהוא "מייצר תחושות של רוגע, ביטחון ונוחות. טבעו האנושי מעורר תחושות אלו מילדות לבגרות". טענה זאת תואמת מחקרים המלמדים כי דובון מחמד יכול להפחית חרדה ומתח.

להמשיך לקרוא


גוף נשים בתוך ומחוץ למירכאות

בין חוויה של דיכוי לשיח של שחרור בקריאה של קתרין מקינון ועמליה זיו

לרגל ספרה החדש והאופטימי משהו של קתרין מקינון המדברת על היכולת ליצור שינויים חברתיים מרחיקי לכת באמצעות צעדים קטנים של חקיקה, ולכל מי שאינן בקיאות בהגותה, טור קצר על משנתה המהפכנית של מקינון בכל הקשור להבנת הפוליטיקה של המיניות הנשית. בחרתי להציג את תפיסותיה החדשניות והחשובות של מקינון גם מתוך ההתייחסות הביקורתית להן, כפי שניתן לראות מכתיבתה של עמליה זיו עליה ועל פמיניסטיות היוצאות נגד הפורנוגרפיה.

קתרין מקינון פותחת את מאמרה, "מיניות, פורנוגרפיה ושיטה: 'הנאה תחת פטריארכיה'", בהצבעה על החפצה מינית כנקודה מכנסת המאפשרת לייצר אמירה על החוויה הנשית במציאות החברתית. מקינון מבקרת תיאוריות פמיניסטיות שמנתקות את המיניות מהקשרים חברתיים, יחסי כוח מגדריים ומצב היררכי בו נשים מוכפפות לגברים. בניגוד לתאורטיקנים המתבססים על מילים וטקסטים תוך ביטול הממד האמפירי של המיניות,* מקינון מתייחסת לנתונים ממקורות שונים, אותם היא מצרפת כנספח למאמר, ומציגה נתונים כמותניים מעוררי אימה אודות ממדי האלימות המינית כלפי נשים. מהנתונים אותם היא מביאה עולה כי למעלה מ-92% מהנשים בארצות הברית יחוו הטרדה מינית, וקרוב למחצית מכלל הנשים יחוו אונס לפחות פעם בחייהן.

להמשיך לקרוא


מעבר לרוח: ראיון עם מחברת הספר "מצילות"

מפגש שיח של ד"ר שלומית ליר עם הסופרת תמר לזר

דמויות נשיות עדינות הן חלק מהעולם הספרותי מקדמת דנא. ניתן לאתרן בספרות העברית ביצירות כמו "סוזנה הבוכיה" של אלונה קמחי, ובספרות העולמית, בדמויות אלמותיות כמו לורה וינגפילד, גיבורת המחזה "ביבר הזכוכית" שכתב המחזאי היקר לי כל כך, טנסי וויליאמס.
כוחן של דמויות אלו ביכולת לייצר הזדהות עם מצב שבו הנפש האנושית ניצבת במערומיה, כשהחרדה עמה היא מתמודדת אל מול המערך החברתי בכללותו – מונעת ממנה למצוא ולבטא את קולה, להתחבר לאנשים סביבה ולממש את זהותה כבת אנוש.

מצילות תמונת כריכהספרה החדש והמקסים של תמר לזר "מצילות" שב ומעלה תמה זו, של התמודדות אישה רגישה ושברירית עם מציאות שהיא מתקשה למצוא בה את מקומה. במרכז הספר, ניצבת דמותה של הדס, אישה בת שלושים, שעברה טראומה מינית בילדותה ומוצאת את עצמה בבגרותה עדיין גרה עם אמה ותלויה בה. גיבורת הספר, שאינה יכולה להכיל את המתרחש בנפשה חווה את העולם ואת האנשים סביבה כמשיגי גבול המאיימים לנפץ את עולמה השברירי.
מסעה של הדס למצוא את שפיותה ואת קולה עובר בתרגול פרקטיקות רוחניות הודיות מתוך בקשה למצוא מזור לכאב הנפשי באמצעות דבקות במדיטציות, ויפאסנה ותרגולים של ישיבה נוקשה בשתיקה. אלא שאלו רק מעמיקים את השסע הפנימי ואת חוויית הניתוק מהמציאות ומהעולם הרוחש סביבה.
האופן בו הספר מתאר חוויה של שבר עצמי בעקבות פגיעה מינית שאינה מפורטת, אך רוחשת ברקע למתרחש, ומתייחס לחוויות של שתיקה כהדהוד לשבר הנפש, מקשר אותו לתמה המרכזית של פועלות ברשת – השמעת קול כדרך לשחרור והשתתפות במרחב הציבורי.
פועלות ברשת שמחה לארח את המחברת תמר לזר, כדי לשוחח על תהליך כתיבה, הדמות הנשית הניצבת במרכז הספר והמסע של ריפוי עצמי אותו היא עוברת.

להמשיך לקרוא


בגוף ראשון – ספר חדש

בגוף ראשון: 8 נשים | 8 סיפורי חיים
עורכת שלומית ליר, הוצאת פרדס (2015)

גם בעידן המדיה החדשה יש מקום לספרות מודפסת. שלומית ליר מנהלת פועלות ברשת ערכה אסופה השוזרת יחדיו שמונה מסות המביאות פרקים מסיפורי חייהן של שמונה חוקרות מגדר בישראל. שם האסופה, "בגוף ראשון", מתייחס לכתיבה הנשית הנעשית בגוף ראשון, מתוך עולמות של נשים, הבוחרות להיות המחברות של סיפורי חייהן.

רשמים של הקוראות והקוראים:

"לא מצליחה לעזוב את הספר… הולכת לישון על מנת לא להשאר ערה כל הלילה… הספר לא פחות ממדהים. אהבתי את ההקדמה הנפלאה ואת המסות המרגשות." (עפרה אור)

"ספר חדש וחדשני בעריכת החוקרת הכי חשובה בישראל בתחום הקשרים שבין פמיניזם לניו מדיה ורשתות חברתיות. הספר העלה בי מחשבות עמוקות כמו: האם החשיבה הרשתית היא פמיניסטית ואילו החשיבה המכניסטית היא שוביניסטית? האם הפלורליזם והפוסטמודרניזם נובעים מעליית הפמיניזם המלקט, בניגוד למודרניזם השוביניסטי הצייד? ואולי אלו הן דיכוטומיות שוביניסטיות שלי." (ד"ר אשר עידן)

"מצאתי את עצמי מזדהה עם לא מעט רגעים בכל סיפור- פוחדת, מאשימה מואשמת מתביישת, מביטה אחורה בהבנה, ועוד.  בעיני זה כוחה של מסה, היא מקבלת משנה תוקף, ולכן כל הבנה בדיעבד בזכותה יותר קונקרטית לעיתים מכל סרט או סיפור. אבל זה גם כוחה של אישה שחושפת איזה נרטיב מסוים באמצעותה. ולכן התרגשתי." (ד"ר סיגל אופנהיים שחר) 

"קראתי את הספר אתמול במכה כשלא הצלחתי להניח אותו מהרגע שהתחלתי. מאד נהניתי מהקריאה של הסיפורים האמוציונליים והמעניינים שבספר. הסיפורים ריגשו אותי. מאד נהניתי מנקודת המבט המאוד נשית שקל להבין ולהרגיש". (נטע שטראוס)

כריכה בגוף ראשון

 

מן הביקורות הספרותיות:

"ספר ייחודי זה, מעמיד במרכזו שמונה נרטיבים נשיים אשר נחצבו מן "הגוף החי", הזהות המסרבת לשתוק, והרגש המפעם בינות חוכמה נשית ערנית ומפוכחת. סיפורים אלה, שעד לפני כמה עשורים, היו נחשבים בוודאי ל”טקסט שנכתב בדיו לבן", תובעים לעצמם "קשב פעיל" ובמה אקדמית- מדעית. הכותבות חושפות באומץ רבדים מסיפור חייהן כשהן אמונות היטב על אילוף המילה והתאמתה לצרכיהן. מטרתן מתנסחת אלי דרישה לא מתפשרת – להטות אוזן קשובה לסיפורן, להכיר במורכבותה של חוויה נשית, ולאתר פתילי חוט הנטווים בפקעות ונשזרים זה בזה: אחות-בת-אם. כל סיפור בתורו מעמיד לאורה של אמת מציאות נשית מעגלית-הוליסטית, הכוללת סוגיות רב ממדיות. רב ממדיות זו ניכרת במופעיה של "טבעת אינסוף" הנעה בין ציות למרחב חברתי-תרבותי אל מול פועלות נשית מתנגדת, התאמה והסכמה לצד מאבק, הכחשה והתעלמות לצד אינטואיציה וחוכמה נשית פנימית. נשים אלו אינן רוצות להיות נחמדות, הן גם לא מתאמצות לספר את סיפורן בצורה אסתטית ונקייה, הן קורעות יריעות חיים, ומגישות אותן דומעות, זבות דם, הלומות מבוכה וחרטה לפתחה של הקוראת. ספר זה מומלץ בחום לחוקרים ולחוקרות בתחומי מדעי ההתנהגות, פסיכולוגיה ומגדר". (ד"ר הילה העליון)    

"תארו לכם שחבורת נשים מוכשרות ואמיצות מושיטה לכם משקפת שדרכה תוכלו לראות דברים שלא ראיתם עד היום, לא תיקחו אותה? להרחיב את הבט? להגמיש את התודעה? בטח שתקחו, הינה זה לפניכם. אתם תצחקו, לפעמים תבכו, תתרגשו ובעיקר יפתח הלב לראות אחרת את מי שמולכם." (בילי מוסקונה לרמן)

"שמונה נשים שמותחות בין העלבון להתרסה יריעת בד שעליה הן משרטטות ללא כחל וסרק ובעוצמה רבה את אופן הקיום שלהן" (יוסי סוכרי)

"ייחודי מאוד. כתיבה מאוד אותנטית ולכן מרשימה בכנותה" (פרופ' טובה כהן)

****

ניתן להזמין את הכותבות: שלומית ליר (עורכת), סמדר זמיר, אפרת קנול, יעל בנקירר, אירית דלומי, זוהר זר, נטלי ברוך ומיכל אבנון למפגשים ספרותיים, ראיונות וערבי קריאה.

****

Buy Now Button


%d בלוגרים אהבו את זה: