קטגוריה: קידום רעיונות ברשת

ייצוג נשים בויקיפדיה

הרצאתי באקדמיית ויקיפדיה 2013: מושב שני: ויקיפדיה ונשים בראי האקדמיה — היבטים תאורטיים ופרקטיים. המפגש התקיים במרכז הבינתחומי ועסק בנושא החשוב של היעדר נשים עורכות בוויקיפדיה. בכנס שהתתתפו כ-150 משתתפים ומשתתפות לקחו השנה חלק באקדמיית ויקיפדיה החמישית שנערכה הרצאת הפתיחה בכנס ניתנה על ידי בישאקה דאטה, חברת הוועד המנהל של קרן ויקימדיה.

בהרצאה קמצוץ ראשוני של ניתוח של ראיונות עם משתתפות בסדנאות פועלות ברשת לקידום נשים במדיה החברתית.


לאתר הכנס: http://www.wikimedia.org.il/events/co…


מה מצא חן בעיני בתערוכה בבית אריאלה?/ליאן רם

בין הקהל הגדול והמרגש שגדש את בית אריאלה בפתיחת התערוכה "נשים מעלות סטטוס" שהתקיימה ביום שלישי השבוע (18/3/14) היתה הפעילה הפמיניסטית ליאן רם, ממייסדות המגזין המקוון הנחשב "פוליטקלי קוראת", להלן כמה דברים שהעלתה בפייסוק שלה. תודה ליאן.

* זה אחרת לפגוש את אפרת, טל, חן, ורד, ופליאה פנים אל פנים מאשר במרחב הוירטואלי. פמיניזם חייב להיות גם בחוץ. לפחות הפמיניזם שלי.

* מסקרן הערבוב בין פייסבוק לבין מרחב פיזי שבאופן מסורתי נותן הרבה כבוד לגברים, שאמונים על המילה הכתובה (ראנה מה קרה לאנני וילקס המטורפת, שניסתה להתערב בתהליך הכתיבה של פול, במיזרי).

צילום של שרון לנגר את שלומית ליר, האישה עם החזון, לקראת התערוכה

צילום של שרון לנגר את שלומית ליר, האישה עם החזון, לקראת התערוכה

* "בית אריאלה מרגיש לי כמו בית, אני אפילו אוהבת את הריח של המקום הזה" היה לי כיף לשמוע את אלונה דניאל אומרת את זה. מהרגע שנסיעות לא עלו לי כסף, כל הצבא, בכל רגע פנוי, הייתי מוצאת את עצמי בדרך לכאן, משוטטת במוזאון ת"א ומסיימת בבית אריאלה. אבל זה כל מה שהיה לי, שניה אחת להתרפק על החוויה המשותפת לכאורה, כי מיד הוסיפה "זה המקום היחיד שבו היו ספרים ברוסית".
לברוח לכאן כי בחוץ מנוכר וזר זה משהו שלא גדלתי עליו, ואני יכולה רק לדמיין איך זה מרגיש.

* גם אני באתי ממקום של שתיקה ושל השתקה – שלומית ליר שיזמה ואצרה את התערוכה היפיפיה הזו נתפסת בעיני כבר שנים רבות כאחת הנשים החזקות שאני מכירה. חזקות גנטית, כאילו הביטחון בדרכה צרוב לה ב DNA והיכולת לעמוד מול קהל ולהשמיע את קולה זורם לה בדם מגיל אפס. וזה אחרת לשמוע שעשתה דרך. פתאום הזכות ללמד נשים להשתמש בכלים של הסביבה הוירטואלית מקבלת משנה תוקף. היכולת לומר "גם לי זה לא היה תמיד מובן מאיליו" הופכת את הדיאלוג לכזה שמתנהל בגובה העיניים.

* מעניין אותי השיח הזה, המחקר של שלומית על האשליה של האינטרנט כמרחב שפתוח לכל אישה, שפורץ את גבולות הפטריארכיה, אבל למעשה מותיר הרבה מיחסי הכוחות על כנם.
יש מי שמגיעה לכאן, מצטרפת לקבוצה פמיניסטית ושומרת על זכות השתיקה, כי יודעת שלא תתמודד עם הביקורת ועם הזעם שמוטח במי שטועה, יש מי שרואות כמה לייקים ותגובות מקבלות עם תמונת פרופיל בלונדינית בביקיני או לפחות מי שאוחזת בתווי פנים לבנים וסימטריים, אז מחליפה את דמותה לבעל חיים, ויש רבות שלא מגיעות לכאן, כי השפה אינה שפתן, או כי ההתמודדות עם כל הטכנולוגיה הזו, מעל ליכולתן.

אם יש הצדקה לנוכחות שלי כאן, להנאה מהבמה שלוקחת לי, מהעונג בלעבד תחושות ורעיונות עם נשים חכמות (במוח ובנפש), להרים פרוייקטים שממלאים את הלב גאווה ושמחה, היא צריכה להיות מעוגנת באפשרות של עוד נשים לעשות את זה.
זה מה שמעסיק אותי עכשיו, יום יום.
המסע לאתר את מי שאינן כאן, או כאן כצופות, ולבדוק מה יכולה לעשות כדי שתהיה לי ההזדמנות לשמוע אותן.

אשמח לשותפות לדרך.


מבחן בכדל

אחת הסיבות לפועלות ברשת היא מיעוט נשים באמצעי בתקשורת המסורתיים – עיתונות, רדיו, וטלוויזיה, וכן גם סרטים. לא מאמינות הנה לפניכן מבחן בכדל, הבודק איך נשים מופיעות בסרטים. מומלץ.

כדי לבחון אם בסרט עלילתי מתקיימת אפליית נשים המבחן שואל שלוש שאלות פשוטות
1. האם יש בסרט לפחות שתי נשים שיש להן שם?
2. האם הן מדברות אחת עם השניה?
3. האם הן מדברות אחת עם השניה על משהו שאיננו גבר?

הכמות העצומה של סרטים שאינם עוברים את המבחן מלמדת שמדובר בתופעה:

 

 


הגיע העת לבחירת אישה לנשיאות המדינה

בבחירות הקודמות לנשיאות שלומית ליר, יוזמת ומייסדת פועלות ברשת, ניהלה את קמפיין "נשיאה לישראל" לבחירתה של אישה לנשיאות המדינה. הקמפיין איגד קואליציה של ארגונים בהם תנועת אחותי-למען נשים בישראל, איתך-משפטניות למען צדק חברתי, הקשת הדמוקרטית המזרחית, מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בתל אביב, כ"ן – עמותה לקידום נשים בפעילות ציבורית, נעמ"ת, נש"ר-פורטל נשים ראשון בישראל, פרלמנט נשים, קואליציית נשים לשלום, קול האישה, שדולת הנשים בישראל, ש.י.ן-שוויון ייצוג נשים, comme il faut שפעלו במשותף לשינוי תפיסת מציאות לפיה דבר שבטבע הוא כי רק גברים נבחרים לראשות מוסד הנשיאות.

היום עת הבחירות לנשיאות המדינה מתקרבות שוב עומדים בפנינו כלים נוספים לקידום הנושא צעד נוסף ולפעולה לבחירתה של אישה בעלת ערכים פמיניסטיים המקדמת סוגיות של שוויון וצדק חברתי למוסד הנשיאות.

הכלים שמעמידה הרשת בכלל והרשתות החברתיות בפרט מאפשרים היום, בניגוד לעבר, לקדם את הבקשה החברתית הזאת בדרכים חדשות. נשמח אם תתרמו רעיונות יצירתיים ותפיצו את הבשורה. בשלב הראשון כולם מוזמנים לחתום על העצומה  ולהציע נשים מתאימות לתפקיד.

לשנות את התודעה ואת המציאות

לשנות את התודעה ואת המציאות


שיתוף ופרטיות בפייסבוק

אחד המאפיינים החשובים של פייסבוק הוא היכולת להגן על הפרטיות. יכולת זאת, שאינה תמיד ידועה לפרטיה לכל המשתמשות, מאפשרת לכל אחת להגדיר במדויק מי יראה מה:

  • אם הדף שלה יהיה בעל נראות ציבורית, או שיהיה נגיש רק לחברים אותם היא בוחרת?
  • אם סטאטוס זה או אחר יהיה פומבי, בעל נראות רק לחברים, או אולי גם לחברים של החברים?
  • אם אפליקציה זאת או אחרת תוכל להדביק דברים לקיר, שלה ואולי גם של החברים שלה?
  • לא פחות חשוב, אם ניתן יהיה לתייג אותה בתמונה זאת או אחרת ללא אישורה?
  • אם לקבל עדכונים ממי שמפציצים בסטאטוסים מייגעים או לבחור מתי להיכנס לקיר שלהם ולקרוא מה התחדש?

הגדרות אלו של פרטיות מגיעות עד כדי היכולת להגדיר בדיוק מה כל אחד מחברנו יראה בבואו לבקר בקיר שלנו. מבצעים אותן על ידי לחיצה על HOME> PRIVACY SETTING

קינפוג הגדרות פרטיות בפייסבוק

מסךקינפוג הגדרות פרטיות בפייסבוק

פרופיל פרטי או פרופיל ציבורי

שאלת הפרטיות בפייסבוק נוגעת ישירות במטרה שלשמה אנו יוצרות פרופיל משתמש ומשתמשות ביישום. במידה והמטרה היא שימוש פרטי שכולל למשל שמירה על קשר עם קרובי משפחה ספורים, חילפי תמונות מאירועים משפחתיים, וקפיצה למשחק זה או אחר – נבחר בהגדרות פרטיות מחמירות.

לעומת זאת, אם המטרה שלנו היא לקדם מטרות חברתיות, ולהשמיע קול, הבחירה להגביל את הפרופיל יכולה להיות תמוהה.

אמרי לי מי חברייך ואומר לך מי את?

במידה והשימוש העיקרי בפייסבוק אנו משפחתי או פרטי, היכולת לשתף ולהכיר בין חברנו – נמצאת בבסיס השימוש. יכולת זאת מאפשרת לייצר שיח, ולהגדיל את מעגלי ההשפעה וההיכרות. מסיבה זאת נשים הבוחרות באופן עקבי להסתיר את רשימת החברים שלהן מחבריהם, עלולות ליצור תחושה לא נוחה ולהעיד על יחס קטנוני וילדותי, שמרכיבי החשדנות וחוסר היכולת לחלוק מאפיינים אותו. יחס כידוע גורר יחס, וכך יוצא שמי שאינם משתפים ברשימת החברים שלהם נדונים פעמים לקבל יחס דומה.

אז מה היה לנו כאן?

קודם כל החשיבות של עדכון הגדרות פרטיות – החשיבות של בדיקה של הגדרות הפרטיות והגדרתם באופן שמתאים לנו. שנית, התובנה ששיתוף הוא דבר הדדי, וחשדנות אינה בונה אמון.


%d בלוגרים אהבו את זה: