קטגוריה: שוויון נשים וגברים

אמנסטי: חקיקה פגומה, מיתוסים וסטריאוטיפים מגדריים מובילים למתן פטור מעונש לאנסים במדינות הנורדיות

הדוח "זמן לשינוי: צדק עבור שורדות האונס במדינות הנורדיות" חושף את כשלי המדיניות והכשלים המבניים במערכות הצדק במדינות הנורדיות, וקובע כי מערכות המשפט הפליליות שלהן מתעלמות, מכחישות ובאופן טקטי תומכות באלימות המינית

על אף על פי שהמדינות הנורדיות נחשבות למובילות בעולם בתחום השוויון המגדרי, דוח אמנסטי אינטרנשיונל מלמד כי בדנמרק, פינלנד, נורווגיה ושוודיה מתקיים ריבוי מדאיג של מקרים שבהם מערכות הצדק כושלות בטיפול בשורדות אונס ואלימות מינית.

הדוח שפורסם הלילה חושף כי חקיקה לקויה, מיתוסים נפוצים מזיקים, וסטריאוטיפיים מגדריים הביאו במקרים רבים לחסינות מעונש לאנסים ברחבי האזור הנורדי.

בעוד שהמצב עמו שורדות אונס נאלצות להתמודד איננו אחיד בארבע הארצות הנורדיות, קיימת  הקבלה מדאיגה ביניהן. מערכות המשפט הפליליות שלהן מתעלמות, מכחישות ובאופן טקטי תומכות באלימות המינית נגד נשים.

להמשיך לקרוא


הפרסומת המעודדת אותך לכעוס, להעז, להחשב משוגעת

רשימות רבות בבלוג פועלות ברשת עוסקות באופן שבו תרבות התקשורת פועלת להחלשתן של נשים וכיצד פרסומת מבנות תודעה כוזבת בקרב נשים וגברים. כל זאת מתוך הבנת האופן שבו פרסומות רבות מייצרות שטיפת מוח מתמדת, בהעבירן מסרים פוגעניים בכל הקשור לאיך נשים אמורות להיראות (מושלמות, צעירות, רזות) ואיך – אם בכלל – הן צריכות להישמע.

בשנים האחרונות, בקרב חלק מצומצם מהחברות, ניתן למצוא פרסומות הפועלות לשבור את הדפוס הפוגעני ולהעצים נשים, במקום להחלישן.

להמשיך לקרוא


איך מקדמים שוויון מגדרי עירוני – קריית ביאליק כמקור השראה

חיזוק חיובי לראש העיר קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, שיצא ביוזמה חדשה לשוויון הזדמנויות לנשים. דוקורסקי נתן הנחיה לתלות בכל גני ילדים וכיתות בתי הספר בעיר כרזה עם תמונותיהן של נשים ישראליות פורצות דרך בתחומי דעת שונים.

להמשיך לקרוא


למה אנחנו צריכות ייצוגים חדשים של נשים?

דגלאס קלנר (1955) מציין כי "רדיו, טלוויזיה, סרטים ותוצריה האחרים של תרבות התקשורת מספקים חומרים שמתוכם אנו מעצבים את זהותנו, את עצמיותנו, את המושגים שלנו באשר למשמעות היותנו ממין זכר או נקבה, את תודעת מעמדנו, השתייכותנו האתנית והגזעית, את הלאומיות ואת המיניות שלנו, את 'האנחנו' ואת ה'הם'. "

אחד ההיבטים החשובים של כניסתן של נשים למדיה הדיגיטלית היא אתגור ובניה מחדש של המשגת הנשיות בתקשורת המסורתית. ככול שיותר ויותר נשים יעלו תמונות של עצמן ויכתבו את דעותיהן כך תתרחב תפיסת הנשיות ומנעד האפשרויות המקובל עבור נשים לפעול בעולם יגדל.

אם ניקח את דיסני כדוגמה לאופן הייצוג של נשים בקולנוע נוכל לראות מצד אחד, התפתחות מייצוגי נשים תלותיות לדימויים של נשים חזקות יותר. מצד שני, כפי שמראה הסרטון להלן, גם הדמויות העדכניות והחזקות יותר של נשים מבית מדרשו של דיסני נאלצות לענות לקריטריונים מגבילים אודות הנשיות ואודות המראה הנשי הנחשק.

מוגש כחומר למחשבה. ENJOY!


מרכז "שוות" מודיע: נשים אינן שוות בישראל

הבקשה לעשות שימוש במדיה החדשה כדי לקדם את קולותיהן של נשים מתחדד אל מול הממצאים של מרכז 'שוות' המציג היום את מדד המגדר 2015. על פי הממצאים – אי השוויון המגדרי בישראל בעשור האחרון נותר בעינו.

להלן הממצאים העיקריים:

משכילות יותר: נשים רוכשות השכלה כדי להשתלב בזירה הציבורית, אך אינן מצליחות לתרגמה להישגים בשוק העבודה ולצמצום הפערים בעוצמה הפוליטית והכלכלית;

בשנת 2013 48.3% מן הנשים בישראל היו בעלות 13 שנות לימוד ומעלה, לעומת45.4% מהגברים;

חמישית בלבד מהפרופסורים בישראל הן נשים

***

עניות יותר: בשנת 2013 שיעור הנשים העניות היה 18.4%, לעומת 16.5% גברים עניים

***

מופלות יותר: ב-2013 הועסקו 6,631 (15%) נשים בלבד בתפקיד מנכ"ל –

לעומת 37,940 מנכ"לים גברים

***

אמהות יותר: מספר המשפחות החד-הוריות שבראשן נשים הגיע בשנת 2012 לכ-148,000 משפחות – לעומת כ-18,000 משפחות בלבד בראשות גברים; ב-2013 חלה ירידה קטנה במספר המשפחות החד-הוריות שבראשן גבר, ולעומת זאת מספר המשפחות החד-הוריות שבראשן נשים עלה ב-10,000;

היחס בין משפחות חד-הוריות שבראשן אישה ובין משפחות חד-הוריות שבראשן גבר

הוא יותר מפי 8 בממוצע

***

מספר הגברים המועסקים במשרה חלקית הוא פחות ממחצית ממספרן של הנשים (כ-243,900); שיעור השתתפותן של הנשים בכוח העבודה הלך וגדל עם השנים והגיע ל-58.2% מכלל הנשים בגיל העבודה, לעומת 69.4% מהגברים

***

בחברה הערבית חלה ירידה בשיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה – מ-27.1% ל-26.3%

***

מחברות הדוח קוראות לשרה לשיוויון מגדרי לאמץ את מסקנות המדד ולמסד הטמעת חשיבה מגדרית כאמצעי רגולטורי בעבודת המשרד למול כל משרדי הממשלה

***

הממצא המרכזי בדוח קובע כי על אף שיפור מסויים שחל בפרמטרים אחדים, עומק האי-שוויון בכל הממדים נותר גבוה (59%), במיוחד בממדי העוצמה, שוק העבודה והמגדור מקצועי.

במרבית הממדים, השיפור לאורך השנים במצב הנשים מלווה על פי רוב בשיפור דומה במצב הגברים – בבחינת 'הרצפה עולה אך התקרה נוסקת' – ולפיכך הפער נשאר יציב למדי. מנגד,הצמצום בפער המגדרי מעיד בדרך כלל על הרעה במצב הכללי, כלומר על מציאות שבהלגברים ולנשים גם יחד יש פחות הזדמנויות. לפיכך, המבט המגדרי מאפשר לראות שצמצום הפערים לאו דווקא מעיד על מגמת שיפור במצב החברתי, ולעתים הוא משקף דווקא הרעה בתנאים הכלכליים והחברתיים הכלליים.

 

פרופ' חנה הרצוג מציינת כי האסטרטגיה של הטמעת חשיבה מגדרית לקידום שוויון צריכה להביא בחשבון את האינטרסים והצרכים הנבדלים של נשים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות וממיקומים חברתיים שונים. "כמו כן", הוסיפה, "ההשלכות של תוכניות פעולה, של חוקים, של סוגי מדיניות ושל הקצאות משאבים, צריכות להיבחן בראי הצרכים הנבדלים של נשים מקבוצות שונות, כדי להבטיח שהצדק והשוויון המגדרי לא יהיו נחלתן של נשים משכבה מסוימת בלבד".

פרופ' נעמי חזן הדגישה כי מכל התחומים שנבחנו במדד המגדר, בתחום העוצמה נמצא האי-שוויון העמוק ביותר. לדבריה, לתיקונו של מצב זה נחוץ להפעיל מנגנונים להעדפה מתקנת, ולו לפרק זמן קצוב, במשרות הכרוכות במינויים, ולהבטיח ייצוג של נשים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות במשרות נבחרות. פרופ' חזן הוסיפה כי הימנעות מנקיטת צעדים מן הסוג הזה עד כה – כפי שבאה לידי ביטוי, בין השאר, במתן מימון למפלגות המדירות נשים או באי-הבטחת ייצוג ריאלי לנשים בגופים ממשלתיים ובשלטון המקומי – תרמה ישירות להנצחת המבנה הממוגדר של המרחב הציבורי. עוד הוסיפה כי את עקרון הייצוג הריאלי יש להחיל גם על שוק העבודה, כפי שנעשה למשל באיחוד האירופי. "בין השאר נחוץ להגדיר יעדים מספריים במשרות מפתח בשירות הציבורי, כדי להגדיל את ייצוג הנשים בהן בתוך פרק זמן קצר יחסית", אמרה.

 

ד"ר הגר צמרת-קרצ'ר, החוקרת הראשית של דוח 2015, ציינה כי הטמעת חשיבה מגדרית כאסטרטגיה לקידום שוויון מגדרי היא מהלך חדשני המצריך מיומנויות ובסיסי ידע חדשים. לשם כך נדרשת הכשרה המותאמת לקהלי יעד שונים: מקבלי החלטות בכל הדרגים, ממונות על מעמד האישה, ויועצות למעמד האישה ולשוויון מגדרי. לדבריה, "יישום גישה זו על-ידי השרה לשוויון מגדרי והרשות לקידום מעמד האישה, ייצור את התשתית המקצועית הנדרשת כדי להטמיע חשיבה מגדרית בתהליכי התכנון, הקצאת המשאבים וקביעת המדיניות בכל הרמות".

***

העבודה של המרכז במכון ון ליר ראויה לציון. התייחסותן של החוקרות לחשיבות הקידום והייצוג של נשים ממגוון קבוצות החברה, השיוכים האתניים והלאומיים משמעותית וחשובה. יחד עם זאת התייחסות זו לא באה לידי ביטוי הלכה למעשה בהודעה לעיתונות שיש בה ייצוג של נשים מפלח מובחן באוכלוסיה – דבר המלמד כי עוד דרך ארוכה לפנינו להגיע לשוויון המיוחל וליישום עיקרון המגוון (DIVERSITY) גם בעבודה הנעשית במסגרות פנימיות של השיח.

 


%d בלוגרים אהבו את זה: