חריגים כמותי – זהות ממוכנת בתערוכה של עומרי קורש


התערוכה החדשה של עומרי קורש Freaks like me
 בגלריה אורלי דביר מאתגרת את הבניות הגוף השכיחות לשני המינים באמצעות דימויים של ייצוגי גוף שנערכו במדיה דיגיטלית ונעים על רצף בין מיניות נשית מוחצנת למיניות המזוהה כגברית. שם התערוכה, הניתן גם לתרגום כ"חריגים כמותי", מצביע על זהות הנחשבת כחריגה ועל מקומו של האמן כמי שמתאר את עצמו "יושב איפשהו בין נשיות לגבריות".

להמשיך לקרוא


היה שלום מיקל בונד ותודה על הדב פדינגטון…

פועלות ברשת נפרדת ממיקל בונד (1926-2010), סופר הילדים הבריטי עטור השבחים, הזכור במיוחד לטוב על סדרת הספרים המופלאה המתארת את עלילותיו של הדב פדינגטון (A Bear Called Paddington).

דובים מאז ומתמיד קסמו לילדים אך לא רק להם. למעשה מחקר של Travelogue שנערך בשנת 2010 מלמד ש35% בריטים בוגרים לוקחים איתם את הדובון למיטה! ו-25% מאנשי עסקים בריטים סיפרו שהם לוקחים אותו איתם לנסיעות עסקים.

הפסיכולוגית קורני סוויט (2010) טוענת כי סוד קסמו של הדובון נועץ בכך שהוא "מייצר תחושות של רוגע, ביטחון ונוחות. טבעו האנושי מעורר תחושות אלו מילדות לבגרות". טענה זאת תואמת מחקרים המלמדים כי דובון מחמד יכול להפחית חרדה ומתח.

להמשיך לקרוא


בכוח המבט הנשי – הסרט "להציל את נטע"

בימים בהם נראה כי העולם צועד אחורה בכל הקשור למעמדן של נשים, סרטו של ניר ברגמן להציל את נטע מציג אופק חדש של תקווה. עלילת הסרט, שעובד ונוצר בהשראת ספרו של ערן בר-גיל, ברזל (כתר, 2007) מביאה את סיפוריהן של ארבע נשים וגבר אחד. בדרך היא מתארת את התפוררות השליטה הגברית הישנה ואת יכולתן של נשים לתפוס כוח וחזקה על חייהן, באופן הנוגע לטובה בחיי המצויים סביבן.

הסרט מייצר פסיפס המורכב מארבעה סרטים קצרים, שכל אחד מהם מתמקד באישה חזקה הנמצאת בצומת משמעותית בחייה (רותם אבוהב, נעמה ארלקי, עירית קפלן ונטע ריסקין). החוט המקשר בין הדמויות הוא גבר מגודל וארוך שיער בשם נטע (בני אבני), הצץ באקראי בחייהן של הגיבורות ולוקח תפקיד משני במתרחש בעולמותיהן.

להמשיך לקרוא


תזכורת לאסא כשר: הכל פוליטי

פרופ' אסא כשר הוא אדם מרשים ורב הישגים בתחומים רבים. יחד עם זאת הנחייתו שלא לדבר פוליטית במסגרת האקדמיה מקוממת, תמוהה ופוגעת בעיקרון האתי במקום לתרום לו.

האם יש משהו שאינו פוליטי? בבסיס התפיסה הפמיניסטית ניצבות האמרות: האישי הוא הפוליטי והפוליטי הוא האישי. תפיסות אלו צמחו מתוך הגותה של קרול האנשי שכתבה "בעיות אישיות הן בעיות פוליטיות. אין בשלב זה פתרונות אישיים. יש רק פעולה קולקטיבית עבור פתרון קולקטיבי".

האם ניתן ללמד קורס על נושא כמו פמיניזם או פוסט-קולוניאליזם מבלי לדבר פוליטיקה? האם אפשר ליצור חשיבה מעמיקה ומשנת עולם ללא ההבנה של הפוליטיקה של יחסי הכוח? לא קיים ידע שאין בו היבט ונגיעה פוליטית. גם חקר ספרותי מעמיק או לחלופין חקר מדעי אינם נפרדים מחשיבה פוליטית. הידע אינו צומח מתוך עצמו בוואקום המנותק מיחסי הכוח, מהבניות תרבותיות ומהמתרחש בספירה החברתית.

להמשיך לקרוא


%d בלוגרים אהבו את זה: