תזכורת לאסא כשר: הכל פוליטי

פרופ' אסא כשר הוא אדם מרשים ורב הישגים בתחומים רבים. יחד עם זאת הנחייתו שלא לדבר פוליטית במסגרת האקדמיה מקוממת, תמוהה ופוגעת בעיקרון האתי במקום לתרום לו.

האם יש משהו שאינו פוליטי? בבסיס התפיסה הפמיניסטית ניצבות האמרות: האישי הוא הפוליטי והפוליטי הוא האישי. תפיסות אלו צמחו מתוך הגותה של קרול האנשי שכתבה "בעיות אישיות הן בעיות פוליטיות. אין בשלב זה פתרונות אישיים. יש רק פעולה קולקטיבית עבור פתרון קולקטיבי".

האם ניתן ללמד קורס על נושא כמו פמיניזם או פוסט-קולוניאליזם מבלי לדבר פוליטיקה? האם אפשר ליצור חשיבה מעמיקה ומשנת עולם ללא ההבנה של הפוליטיקה של יחסי הכוח? לא קיים ידע שאין בו היבט ונגיעה פוליטית. גם חקר ספרותי מעמיק או לחלופין חקר מדעי אינם נפרדים מחשיבה פוליטית. הידע אינו צומח מתוך עצמו בוואקום המנותק מיחסי הכוח, מהבניות תרבותיות ומהמתרחש בספירה החברתית.

להמשיך לקרוא


150 חברים חדשים!

שיר סטירי על חוויית הפייסבוק מאת נילי אושרוב

1959277_784432254918280_148375035_n-medium

נילי אושרוב

פועלות ברשת מארחת את נילי אושרוב – סופרת, משוררת, עורכת וסאטיריקנית עם שיר מקסים שכתבה על הקלות (הבלתי נסבלת?) של רכישת חברים בפייסבוק.

השיר הסטירי מדגיש את הפער שבין חוויית החברות בעולם הווירטואלי לבין חווית החברות המתרחשת בעולם המציאות, במפגשי פנים מול פנים – נושא שעלה שוב ושוב בשיחות בין חברות פועלות ברשת על הכניסה לעולם הדיגיטלי.

 

* *

להמשיך לקרוא


גוף נשים בתוך ומחוץ למירכאות

בין חוויה של דיכוי לשיח של שחרור בקריאה של קתרין מקינון ועמליה זיו

לרגל ספרה החדש והאופטימי משהו של קתרין מקינון המדברת על היכולת ליצור שינויים חברתיים מרחיקי לכת באמצעות צעדים קטנים של חקיקה, ולכל מי שאינן בקיאות בהגותה, טור קצר על משנתה המהפכנית של מקינון בכל הקשור להבנת הפוליטיקה של המיניות הנשית. בחרתי להציג את תפיסותיה החדשניות והחשובות של מקינון גם מתוך ההתייחסות הביקורתית להן, כפי שניתן לראות מכתיבתה של עמליה זיו עליה ועל פמיניסטיות היוצאות נגד הפורנוגרפיה.

קתרין מקינון פותחת את מאמרה, "מיניות, פורנוגרפיה ושיטה: 'הנאה תחת פטריארכיה'", בהצבעה על החפצה מינית כנקודה מכנסת המאפשרת לייצר אמירה על החוויה הנשית במציאות החברתית. מקינון מבקרת תיאוריות פמיניסטיות שמנתקות את המיניות מהקשרים חברתיים, יחסי כוח מגדריים ומצב היררכי בו נשים מוכפפות לגברים. בניגוד לתאורטיקנים המתבססים על מילים וטקסטים תוך ביטול הממד האמפירי של המיניות,* מקינון מתייחסת לנתונים ממקורות שונים, אותם היא מצרפת כנספח למאמר, ומציגה נתונים כמותניים מעוררי אימה אודות ממדי האלימות המינית כלפי נשים. מהנתונים אותם היא מביאה עולה כי למעלה מ-92% מהנשים בארצות הברית יחוו הטרדה מינית, וקרוב למחצית מכלל הנשים יחוו אונס לפחות פעם בחייהן.

להמשיך לקרוא


מעבר לרוח: ראיון עם מחברת הספר "מצילות"

מפגש שיח של ד"ר שלומית ליר עם הסופרת תמר לזר

דמויות נשיות עדינות הן חלק מהעולם הספרותי מקדמת דנא. ניתן לאתרן בספרות העברית ביצירות כמו "סוזנה הבוכיה" של אלונה קמחי, ובספרות העולמית, בדמויות אלמותיות כמו לורה וינגפילד, גיבורת המחזה "ביבר הזכוכית" שכתב המחזאי היקר לי כל כך, טנסי וויליאמס.
כוחן של דמויות אלו ביכולת לייצר הזדהות עם מצב שבו הנפש האנושית ניצבת במערומיה, כשהחרדה עמה היא מתמודדת אל מול המערך החברתי בכללותו – מונעת ממנה למצוא ולבטא את קולה, להתחבר לאנשים סביבה ולממש את זהותה כבת אנוש.

מצילות תמונת כריכהספרה החדש והמקסים של תמר לזר "מצילות" שב ומעלה תמה זו, של התמודדות אישה רגישה ושברירית עם מציאות שהיא מתקשה למצוא בה את מקומה. במרכז הספר, ניצבת דמותה של הדס, אישה בת שלושים, שעברה טראומה מינית בילדותה ומוצאת את עצמה בבגרותה עדיין גרה עם אמה ותלויה בה. גיבורת הספר, שאינה יכולה להכיל את המתרחש בנפשה חווה את העולם ואת האנשים סביבה כמשיגי גבול המאיימים לנפץ את עולמה השברירי.
מסעה של הדס למצוא את שפיותה ואת קולה עובר בתרגול פרקטיקות רוחניות הודיות מתוך בקשה למצוא מזור לכאב הנפשי באמצעות דבקות במדיטציות, ויפאסנה ותרגולים של ישיבה נוקשה בשתיקה. אלא שאלו רק מעמיקים את השסע הפנימי ואת חוויית הניתוק מהמציאות ומהעולם הרוחש סביבה.
האופן בו הספר מתאר חוויה של שבר עצמי בעקבות פגיעה מינית שאינה מפורטת, אך רוחשת ברקע למתרחש, ומתייחס לחוויות של שתיקה כהדהוד לשבר הנפש, מקשר אותו לתמה המרכזית של פועלות ברשת – השמעת קול כדרך לשחרור והשתתפות במרחב הציבורי.
פועלות ברשת שמחה לארח את המחברת תמר לזר, כדי לשוחח על תהליך כתיבה, הדמות הנשית הניצבת במרכז הספר והמסע של ריפוי עצמי אותו היא עוברת.

להמשיך לקרוא


%d בלוגרים אהבו את זה: