מעבר לרוח: ראיון עם מחברת הספר "מצילות"

מפגש שיח של ד"ר שלומית ליר עם הסופרת תמר לזר

דמויות נשיות עדינות הן חלק מהעולם הספרותי מקדמת דנא. ניתן לאתרן בספרות העברית ביצירות כמו "סוזנה הבוכיה" של אלונה קמחי, ובספרות העולמית, בדמויות אלמותיות כמו לורה וינגפילד, גיבורת המחזה "ביבר הזכוכית" שכתב המחזאי היקר לי כל כך, טנסי וויליאמס.
כוחן של דמויות אלו ביכולת לייצר הזדהות עם מצב שבו הנפש האנושית ניצבת במערומיה, כשהחרדה עמה היא מתמודדת אל מול המערך החברתי בכללותו – מונעת ממנה למצוא ולבטא את קולה, להתחבר לאנשים סביבה ולממש את זהותה כבת אנוש.

מצילות תמונת כריכהספרה החדש והמקסים של תמר לזר "מצילות" שב ומעלה תמה זו, של התמודדות אישה רגישה ושברירית עם מציאות שהיא מתקשה למצוא בה את מקומה. במרכז הספר, ניצבת דמותה של הדס, אישה בת שלושים, שעברה טראומה מינית בילדותה ומוצאת את עצמה בבגרותה עדיין גרה עם אמה ותלויה בה. גיבורת הספר, שאינה יכולה להכיל את המתרחש בנפשה חווה את העולם ואת האנשים סביבה כמשיגי גבול המאיימים לנפץ את עולמה השברירי.
מסעה של הדס למצוא את שפיותה ואת קולה עובר בתרגול פרקטיקות רוחניות הודיות מתוך בקשה למצוא מזור לכאב הנפשי באמצעות דבקות במדיטציות, ויפאסנה ותרגולים של ישיבה נוקשה בשתיקה. אלא שאלו רק מעמיקים את השסע הפנימי ואת חוויית הניתוק מהמציאות ומהעולם הרוחש סביבה.
האופן בו הספר מתאר חוויה של שבר עצמי בעקבות פגיעה מינית שאינה מפורטת, אך רוחשת ברקע למתרחש, ומתייחס לחוויות של שתיקה כהדהוד לשבר הנפש, מקשר אותו לתמה המרכזית של פועלות ברשת – השמעת קול כדרך לשחרור והשתתפות במרחב הציבורי.
פועלות ברשת שמחה לארח את המחברת תמר לזר, כדי לשוחח על תהליך כתיבה, הדמות הנשית הניצבת במרכז הספר והמסע של ריפוי עצמי אותו היא עוברת.

להמשיך לקרוא


הטרדה ספרותית: בנות, עונה שישית, פרק 3

פרופ' שולמית אלמוג וד"ר שלומית ליר במפגש שיח

כמו במקרי אונס המסעירים את המדינה, העונה השלישית של סדרת הבילוש הבריטית ברודצ'רצ' עוסק במקרה אונס הכולל איזוק הקורבן סתימת פיה בגרב ואקט אלים ובוטה הנעשה בגופה בניגוד לרצונה. זהו עולם הדימויים המתקשר פעמים רבות למעשי אונס ואף הטרדה מינית – כאקט ברור של כפיה בכוח הניתנת להוכחה ברורה.

נפגשתי עם פרופ' שולמית אלמוג, מחלוצות החקר המשלב בין משפט ספרות, קולנוע ותרבות בישראל, על מנת לדון בעולם הדימויים המתקשר לפגיעה מינית, באמצעות שיחה על הפרק השלישי בעונה השישית והאחרונה של הסדרה פורצת הדרך של לינה דנהאם, "בנות".

אומנם, רבות כבר דובר על הפרק, שהנו בבחינת יצירת מופת העומדת בפני עצמה גם מחוץ לסדרה, ואין להתפלא על הדיון שנוצר סביבו. עדיין, מצאתי שיש מקום לדון במשמעות הפרק בשיחה עם מי שעוסקת בתחום המשפט והתרבות.

לפני שנפנה אל השיחה שהתנהלה ולטובת מי שטרם ראו ומי ששכחו, להלן תקציר של מה שהיה לנו בעצם. הפרק נפתח כאשר האנה מזומנת לביתו של סופר מפורסם בשם צ'אק פאלמר (בגילומו של מתיו ריס). מטרתו המוצהרת של המפגש היא הרצון של צ'אק להוכיח להאנה את טעותה כאשר יחסה לו הטרדה מינית, ברשימה שכתבה על סמך מספר עדויות של נשים ברשת. במפגש ביניהם טוען הסופר שבעידן האינטרנט ניתן להרוס את שמו הטוב של אדם ואת חייו בקלות יתרה, רק על סמך שמועה. מנגד, האנה טענה שבזכות הרשת נשים זוכות לראשונה לבמה להשמעת דבריהן כנגד העוולות שספגו מידי גברים.

ספרות זולה

האנה אוחזת בספרו של פיליפ רות "סיפורה של ילדה טובה". סימבול נוסף ברשת של דימויים נושאי אמירה מיקומה של האישה כיוצרת.

ובכן, האנה יושבת בבית האלגנטי של צ'אק ושוקעת בשיחה אינטלקטואלית מתוחכמת אודות כתיבה, גברים, נשים, פערי כוח מיניות והסכמה. ואז צ'אק מבקש ממנה לשכב לצידו, על המיטה בחדר השנה. היא מסכימה. למה? כי היא צעירה, כי היא רוצה להתנסות, כי לשיחה המקדימה היתה איכות מקרבת וצ'אק גם נתן לה ספר במתנה "סיפורה של ילדה טובה" בחתימתו של פיליפ רות עצמו. מכל מקום האנה משתרעת מרצונה לצדו. הוא חושף את אבר המין שלו והאנה אוחזת בו לרגע עד שהיא מבינה שהיא מצאה את עצמה בדיוק באותה סיטואציה של הטרדה עליה סיפרו אחרות. היא מתעשתת וקופצת מהמיטה אחוזת בעתה וגועל, בעוד צ'אק מחייך לעצמו בסיפוק. אבל האנה אינה בורחת. בין השאר כי מגיעה לדירה הבת של צ'אק. לבקשת הבת, היא נשארת כדי להאזין לה מנגנת קטע נגינה. רק אז היא עוזבת לדרכה, תפוסה בהרהורים ובאלימות שהוטבעה במנה הגונה של תרבות.

מתחת למעטה האינטלקטואלי רוחש עולם מיני של משיכה המתקיימת בשני מימדים: במימד אחד ברור שהאנה נמשכת לכישרון של הסופר ולמיקומו בספירה התרבותית – כיוצר בעל שם המפרסם בהוצאות נחשבות. מי שקיבל פרסים על כתיבתו וזכה לפגוש שועי עולם.  במימד נוסף, מתקיימת משיכה של שני אנשים ליברלים הפנויים להתנסויות ולקשר מיני.

כך שבשעה שברובד אחד, האנה מכירה בצ'אק כטורף מיני, מאמינה לנשים שהתלוננו נגדו ואף כתבה על כך. ברובד אחר, היא כמהה להאמין לו שהיא טועה ושמיהרה לשפוט אותו. ביתו הנעים, המרווח והיפה, הספרייה המשווה למקום נופך אינטלקטואלי ואישיותו הכובשת של הסופר עצמו יוצרים מוקד משיכה עצום, בין השאר מתוך רצון להשתייך. האנה רוצה את הקשר עם צ'אק גם בגלל ההון הסימבולי הנלווה אליו. מדובר בסוג של כרטיס כניסה לעולם הספרות, המתאפיין משחר ימיו בדומיננטיות גברית מובהקת.

כמיהה זו מובילה את האנה להילכד – ולו לרגע – לרשת שתווה סביבה הסופר (ועולם הספרות?) בשלוש דרכים: תחילה היא נכנעת לתחושת אשמה וערעור בטחונה בידע וביכולת שלה לפענח את המציאות ולהבחין בין אמת ושקר. זאת, בעקבות טענתו של צ'אק, כי כתבה עליו מבלי שבדקה את הדברים עד הסוף. שנית, צ'אק מצליח להציג את עצמו כאדם תמים, באופן שמחזק את המשיכה אליו ואת הרצון לתקן את הנזק שנגרם לו. במקביל, הוא מוביל את האנה לחדר השינה, מעניק לה במתנה ספר עם הקדשה יקרת ערך,  ומציג חזות של מי שרוצה לפתח איתה קשר אינטימי משמעותי. השלב השלישי הוא שלב החשיפה, שבו הוא הוא למעשה מטריד אותה מינית כאחרון הנבלים, כאשר היא מוצאת את עצמה במצב רגעי של שיתוף פעולה: אוחזת באיבר המין שחשף בפניה.

בדומה לעולם הספרות שבו נשים מחונכות להאמין לגבר (אילוף הסוררת) לראות בו מספר מהימן ולקוות שאימוץ הסיפור מנקודת מבטו יוביל לקליימקס רומנטי (היפה והחיה) ונחרדות לגלות שכל המהלך מוביל אותן למיקום של אובייקט המאויין מזהות בעלת מבט, קול וערך.

הפרק מסתיים בשתיקה הקשבה למוזיקה שמנגנת הבת ויציאה לרחוב שבו נשים פוסעות, חלקן אולי לעבר ביתו של הסופר ולעבר בתים אחרים הממלכדים אותן.

להמשיך לקרוא


איך להוסיף אימוג'י לתגובת פייסבוק?

אימוג'י היא תמונה במדיה דיגיטלית שמבטאת רגש, מצב, או דימוי של רעיון או חפץ. האפשרות להוסיף אותה בנייד קלה מאוד.
מיישומים הנמצאים במחשב זה,  לפעמים, סיפור קצת יותר מורכב.
באפליקציית פייסבוק במחשב, נכון לעכשיו, האפשרות להוסיף אימוג'י לתגובה לפוסט אינה קיימת. מה שאפשר זה רק להוסיף סטיקר, שלא תמיד מתאים.
הרשימה הזאת מאפשרת לכן לבחור את האימוג'י שאותו אתן רוצות להוסיף בתגובה לסטטוס.
מה שאתן צריכות לעשות זה לפתוח את הדף הזה – לבחור את האימוג'י שאתן רוצות. לסמן אותו באמצעות העכבר, להעתיק אותו באמצעות צירוף המקשים CTRL + C או באמצעות לחיץ ימני ובחירה ב"העתק", להיכנס ללשונית בה הפייסבוק פתוח ולהדביק בתגובה באמצעות CTRL + V או לחיץ ימני של העכבר ו"הדבק".

להמשיך לקרוא


כיצד לשלוט על האופן בו אני מתויגת בפייסבוק

מה זה תיוג בפייסבוק?

כשאת מתייגת מישהו, את יוצרת קישור אל הפרופיל שלו או שלה. הסטטוס או התמונה המתויגים עשויים להתווסף אל ציר הזמן של אותו חבר או חברה.
לדוגמה, ניתן לתייג תמונה כדי להראות מי מופיע בתמונה, או לפרסם עדכון סטטוס כדי לציין עם מי את נמצאת. כאשר את מתייגת חבר או חברה בעדכון הסטטוס שלך, כל מי שרואים את העדכון יכולים ללחוץ על שם החבר או החברה ולעבור אל הפרופיל שלהם. עדכון הסטטוס עשוי להופיע גם בציר הזמן שלהם. בנוסף, הם יקבלו על כך הודעה.

כיצד לשלוט על תיוג בו אנו מופיעות?

כאשר מתייגים אותנו – הדבר נעשה במקרה הטוב כאשר מדובר בתוכן שקשור אלינו, כמו תמונה או אירוע בו השתתפנו, ובמקרה הפחות טוב כדרך לפרסם אירוע או נושא אותו רוצים לקדם.
מאחר וציר הזמן הוא המקום המוקדש להתבטאות שלנו בעולם, לא תמיד נשמח לראות תיוגים כגון אלו.
הבשורה הטובה היא שפייסבוק מאפשרת לנו לסקור תיוגים שאנשים מוסיפים לפרסומי תמונות וסטטוסים לפני שיופיעו על ציר הזמן שלנו. באופן זה נוכל לאשר או לדחות תיוגים שלנו שהוספו לפרסומים של אחרים.
כאשר תפעילי תכונה זו, בכל פעם שמישהו יתייג אותך, תיוג זה לא יופיע בציר הזמן עד שתאשרי אותו.

כדי להפעיל סקירת תיוגים:

  1. לחצי בפינה השמאלית העליונה של כל דף פייסבוק ובחרי באפשרות הגדרות. (במידה והדף מוגדר באנגלית האפשרות תופיע בצד ימין). מדובר (נכון להיום באייקון על הסרגל הכחול של היישום בצורת סימן שאלה המופיע לאחר אייקון בצורת כדור הארץ).

5868360099074490365no.jpg

3. בעמודה הימנית, לחצי על ציר הזמן ותיוג

4. חפשי את ההגדרה האם לסקור תיוגים שאנשים מוסיפים לפרסומים שלך לפני שהתיוגים מופיעים בפייסבוק? ולחצי על עריכה בקצה השמאלי

mcgx9bna__w983h466q70.jpg5. בחרי באפשרות פעיל מהתפריט הנפתח

כאשר סקירת תיוגים מופעלת, תקבלי התראה כשיהיה עליך לסקור פוסט. תוכל לאשר או להתעלם מבקשת התיוג על-ידי מעבר אל הפוסט.
בהצלחה

%d בלוגרים אהבו את זה: