כל אחת לגופה – ראיון עם ד"ר אלה קנר

צילום איציק שוקל

את ד"ר אלה קנר, פגשתי לראשונה במסגרת התערוכה נשים מעלות סטטוס. כבר אז, ד"ר קנר הרשימה מאוד במחויבות שלה, בעוצמה הפנימית שלה וביכולותיה לנוע בין עולם המסורת היהודית לתקופה המודרנית שבה נשים יכולות להרשות לעצמן לתבוע זכויות גם בחברה הדתית.

הראיון אתה מתקיים לרגל צאת סיפרה החדש: כל אחת לגופה – סיפורי טבילה, שיצא לאור בהוצאת פרדס, והמביא את נקודת המבט של נשים שונות על קיום מצוות הטבילה במקווה.

בספרה, קנר מציגה 29 מונולוגים עכשוויים ומרתקים של נשים הבאות מרקעים, גילאים ועולמות שונים. נשים אלו מספרות בגילוי לב על מיניות נשית דתית, על מצוות הטהרה היהודית — על הקושי, הבושה, המבוכה לצד ההתרגשות והקדושה הנקשרים בה.

להמשיך לקרוא


אודות

פועלות ברשת הוא מיזם החממה שייסדה ומנהלת ד"ר שלומית ליר, חוקרת מגדר וטכנולוגיה, מרצה, אשת מחשבים ויזמית חברתית.

המיזם יצא לדרך בשנת 2011 כחלק ממחקר פעולה שהקנה ידע טכנולוגי מתקדם לנשים הפועלות במגוון תחומים בחברה בישראל. מטרתו של המיזם לקדם את השתתפותן של נשים במרחב הציבורי הן ברשת והן בשטח ואת המוביליות החברתית שלהן באמצעות הקניית מגוון כלים ומפגשים קבוצתיים.

במסגרת המיזם, התקיימו במשך השנים עשרות סדנאות, ימי עיון, הרצאות, פנלים, אירועים והתערוכה הנודדת "נשים מעלות סטטוס". זאת, בהשתתפות מאות נשים ובשיתופי פעולה עם מגוון נרחב מאוד של ארגונים, תנועות ומוסדות בישראל. מרבית הפעילות מסובסדת, כאשר המטרה המרכזית היא לחזק נשים באמצעות ידע והקניית ביטחון.

בחזון מיזם פועלות ברשת ניצבת התובנה שיש חשיבות בעבודה קבוצתית בקרב נשים במטרה להעצים אותן ולעודד אותן להשמיע את קולותיהן ולקחת חלק במרחב הציבורי. במסגרת המיזם מתקיימים סדנאות, ימי עיון ואירועים שנועדו להעניק לנשים כלים מעשיים וידע טכנולוגי מתקדם המאפשר פעולה ברשתות חברתיות, בבלוגים, באפליקציות, ומחזק את כישורי הכתיבה והדיבור אל מול קהל.

להמשיך לקרוא


כשאלוהים הייתה אישה והאישה היא אמנית

הפעם בפועלות ברשת אנו מפרגנות לסדרת הרצאות אודות סיפור חייהן ועבודתן של יוצרות שבחרו להיות נאמנות לעצמן גם במחיר אישי וחברתי כבד.

כל הרצאה מעוררת מחשבות לגבי האופן שבו אמניות בחרו להתמודד עם מוסכמות חברתיות וחיפשו דרכים יצירתיות כדי לומר אמירה אמנותית ייחודית.
החשיבה היצירתית באה לידי ביטוי באומנות אישית שכל יוצרת פיתחה כדי להביע את עולמה הפנימי. האומנות שנוצרה ומוצגת במוזיאונים הפכה למושא הזדהות של המבקרים והביטוי האישי של היוצרת הפך למקור הזדהות אוניברסלית.
בכל הרצאה נחגוג את חגיגת הניצחון האישי של היוצרות הללו ששינו את המציאות והסביבה בה הן חיו.

מעבר ליצירה האומנותית אמניות התמודדו עם נושאים וקונפליקטים הרלבנטיים לכל אישה באשר היא:

  • מעמד האישה בחברה
  • הרצון בהגשמה עצמית
  • הרצון בזוגיות מבלי לוותר על המרחב האישי
  • הרצון בילדים מבלי לוותר על החירות
  • והרצון להתקבל כשווה ע"י מועדון הגברים שנתן ונותן את ה"טון" בעולם האומנות

להלן ההרצאות בסדרה:

להמשיך לקרוא


איך מקדמים שוויון מגדרי עירוני – קריית ביאליק כמקור השראה

חיזוק חיובי לראש העיר קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, שיצא ביוזמה חדשה לשוויון הזדמנויות לנשים. דוקורסקי נתן הנחיה לתלות בכל גני ילדים וכיתות בתי הספר בעיר כרזה עם תמונותיהן של נשים ישראליות פורצות דרך בתחומי דעת שונים.

להמשיך לקרוא


ענבר: בית הספר הפמיניסטי הראשון בישראל

hadar.jpgהיום מתארחת בבלוג פועלות ברשת הדס רייס, יזמית חינוכית, בעלת תואר שני בשיווק וניסיון עשיר כמרצה, מנחת קבוצות ומאמנת אישית במגזר הפרטי, העסקי והשלישי.

הדס עובדת באגודה לקידום החינוך בירושלים וגרה במדרשת בן גוריון, שם נפגשנו גם לראשונה.

בפגישתנו הדס סיפרה לי על יוזמה להקמת בית ספר למנהיגות נשית – "ענבר" שעומד להיפתח בירושלים בשנת הלימודים הקרובה. המיזם סיקרן אותי והוביל לראיון המצורף בזאת.

שלום הדס, ממש שמחה לפגוש אותך. תוכלי לספר קצת על המיזם ואיך הגית אותו?

אינני מגיעה מרקע חינוכי, התארים שלי בכלכלה ובשיווק ובעולמות אלה עסקתי במשך למעלה מעשרים שנים. בתפקידי האחרון, שימשתי כמנכ"לית עמותה בירוחם שם התגוררנו. במהלך התקופה, בתי הבכורה, שסיימה אז את כיתה ו', בחרה ללכת וללמוד בבית הספר הדתי לבנות ביישוב. זאת למרות שאיננו משפחה דתית. אני הייתי ביית הספר הרבה פעמים כהורה פעילה וגם כמרצה והתרשמתי מאד מהאווירה הבית-ספרית, בה תלמידות הביעו עניין שאלו שאלות והשתתפו בצורה בולטת יותר מבתי ספר מעורבים בהם הרצתי. בנוסף, הרגשתי שגם בשיעורים וגם במרחבים האחרים בבית הספר, העיסוק של בנות בעצמן ובגופן היה שונה וחופשי יותר, פחות מודע. אני זוכרת שכל פעם שעמדתי לצאת מבית הספר אמרתי לעצמי – הלוואי והיה בי"ס כזה חילוני. עניין אותי לדעת אם יש כאלה והתחלתי לקרוא מחקרים וכתבות בנושא.

הגעתי לכמה מסקנות, האחת מהן שאכן קורה משהו בתוך מערכת החינוך ביחס לתלמידים ותלמידות שעלול להשפיע באופן שלילי או מעכב על הבחירות של התלמידות. דבר העלול לבוא לידי ביטוי גם בהמשך בבחירות ובהתנהלות בעולמות הקריירה והאקדמיה. הבנתי שישנן כל מיני דרכים להתמודד עם הפערים, אך בישראל בניגוד למדינות אחרות בעולם, לא קיימת האופציה של בתי ספר נפרדים שאינם דתיים ושיש בהם תכנית מגדרית משמעותית. נסעתי לחו"ל, בדקתי וראיינתי והבנתי שאני רוצה לפתוח אופציה כזו ולפתח מודל כזה בישראל. מודל שיציע אופציה נוספת למי שיתאים לה.

להמשיך לקרוא


%d בלוגרים אהבו את זה: