אודות

פועלות ברשת הוא מיזם החממה שייסדה ומנהלת ד"ר שלומית ליר, חוקרת מגדר וטכנולוגיה, מרצה, אשת מחשבים ויזמית חברתית.

המיזם יצא לדרך בשנת 2011 כחלק ממחקר פעולה שהקנה ידע טכנולוגי מתקדם לנשים הפועלות במגוון תחומים בחברה בישראל. מטרתו של המיזם לקדם את השתתפותן של נשים במרחב הציבורי הן ברשת והן בשטח ואת המוביליות החברתית שלהן באמצעות הקניית מגוון כלים ומפגשים קבוצתיים.

במסגרת המיזם, התקיימו במשך השנים עשרות סדנאות, ימי עיון, הרצאות, פנלים, אירועים והתערוכה הנודדת "נשים מעלות סטטוס". זאת, בהשתתפות מאות נשים ובשיתופי פעולה עם מגוון נרחב מאוד של ארגונים, תנועות ומוסדות בישראל. מרבית הפעילות מסובסדת, כאשר המטרה המרכזית היא לחזק נשים באמצעות ידע והקניית ביטחון.

בחזון מיזם פועלות ברשת ניצבת התובנה שיש חשיבות בעבודה קבוצתית בקרב נשים במטרה להעצים אותן ולעודד אותן להשמיע את קולותיהן ולקחת חלק במרחב הציבורי. במסגרת המיזם מתקיימים סדנאות, ימי עיון ואירועים שנועדו להעניק לנשים כלים מעשיים וידע טכנולוגי מתקדם המאפשר פעולה ברשתות חברתיות, בבלוגים, באפליקציות, ומחזק את כישורי הכתיבה והדיבור אל מול קהל.

להמשיך לקרוא


המלצת ספרות: "עצם חשופה"

למדף הספרים הפמיניסטיים התווסף לאחרונה ספר חשוב ומרגש: "עצם חשופה" מאת רוני גרוס. הספר, שזכה בפרס לספרי ביכורים על שם הסופר גדעון תלפז, מתאר מסע נשי, רפלקסיבי, עדין, כואב ומרגש המורכב משבעה סיפורים אישיים.

image003.jpg

שמו של הספר רומז לתוכנו, במוכנות של הכותבת לבחון את מציאות חייה באופן ישיר, אישי וחושפני – כאשר היופי והלקות של הגוף והנפש באי-משלמותם שזורים זה בזה:

"כל מה שכתבתי עליו חשוב לי אבל לא רק לי. חשוב שיתפרסמו יותר סיפורים על מיניות של נשים, על יחסי אימהות-בנות לא מושלמים, על משפחות שמשתדלות אבל כושלות, מבלי ליפול לקלישאות המוכרות." רוני גרוס

הכותבת מצליחה לדייק רגעים קשים של משבר, לבחון בזכוכית מגדלת מערכות יחסים ולייצר בדרך ספר נדיר של מסע חניכה נשי המתאר חוסר מוכנות להיכנע להבניות חברתיות אודות המשמעות של יופי, הורות, זוגיות ומין. מתוך כך, הספר מעניק קול ובמה לבדידות על היופי והעצב הטמונים בה.

היכולת לגבש דמות מתנגדת וייחודית מתאפשרת גם מתוך התכתבות של הספר עם הגות של כותבים ובעיקר כותבות מעוררות השראה. הכותבת מייצרת תהליך רפלקסיבי מתוך התייחסות להוגות פמיניסטיות פורצות דרך כדונה הרוואי, ואנדראה דבורקין שדרכן היא מוצאת דרך לעצמה.

זהו ספר נדיר של מסע חיפוש רגיש וייחודי.

עורך: אלי הירש | הספר יצא בהוצאת פרדס הוצאה לאור בסדרת "מלח מים"

מומלץ בחום


הייטק במגזר הבדואי

נפתח האקסלרטור הטכנולוגי הראשון לחברה הבדואית  StartUp Negev

ברכות ל- 25 צעירים וצעירות מרהט ומיישובים נוספים בנגב נבחרו להשתתף באקסלרטור הטכנולוגי הראשון –  StartUp Negev,  שנפתח השבוע (18/2). האקסלרטור נועד לעודד צעירים וצעירות מהחברה הבדואית להיכנס לעולם היזמות הטכנולוגית, והוא פרי שותפות בין עמותת מטע, ארץעיר, קרן יק"א, כי"ל, מכון טריגובוף, משרד החקלאות, מכללת ספיר ועמותת מונא- חלל לשינוי, אשר מפעילה את התכנית.

 מתוך עשרות מועמדים ומועמדות נבחרו 25 יזמים ויזמיות מרהט, לקייה, חורה, תל שבע, ביר הדאג' ועוד ישובים באזור, אשר ייהנו מממעטפת מקצועית שנועדה להזניק את המיזמים. בתוכנית, שאורכה 18 מפגשים, יקבלו היזמים כלים לפיתוח וקידום המיזמים משלב הרעיון ועד לפיתוח המוצר, ליווי צמוד של מנטורים מהתעשייה, חלל עבודה חדשני ומתקדם ותקצוב ראשוני של עד 50,000 ש"ח לקידום המוצר.

ישראל בן שטרית, מנהל המאיץ מטעם ארגון מונא: "מדובר ביום מרגש בו החברה הבדואית נכנסת לעולם ההייטק. מדובר במהלך חשוב ואסטרטגי לשילובם של התושבים הבדואים בעולם הטכנולוגי ולקידום מקומות תעסוקה וצמצום הפערים החברתיים בינינו. אנו בעמותת מונא מאמינים בשינוי, תוך העצמה ופיתוח מנהיגות מקומית. אני מאמין שמכאן יצאו המנהיגים הבאים".

מששתתפי ושותפי המאיץ הטכנולוגי הבדואי הראשון צילום באדיבות ארץעיר.jpeg

אורי כרמל, מנכ"ל ארגון ארץעיר: "החיבור של יזמים ויזמיות בדואים להייטק הוא חיבור שיתרום  לחברה הבדואית ולנגב, אך גם יחזק את הכלכלה של ישראל. מדובר במיזם חשוב שעשוי לשנות את עתידם של צעירים וצעירות בחברה הבדואית ויעניק להם הזדמנות שווה בעולם התעסוקה הישראלי. אנחנו רואים בתוכנית פיילוט שיביא איתו תוכניות נוספות שכאלו".

בשעה שאנו מברכות על היוזמה נשמח לראות יותר נשים במיזם בשנה הבאה.
בהצלחה

 


#מיטו באקדמיה בישראל?

לרגל צאת הספר MeToo # באקדמיה בישראל?! הנותן מענה למגוון שאלות העוסקות במניעת הטרדות מיניות באקדמיה, בלוג פועלות ברשת מארח את פרופ' רחל ארהרד, שכיהנה בתפקיד הנציבה למניעת הטרדות מיניות באוניברסיטת תל אביב למעלה מחמש שנים לשיחה על פועלה ועל ספרה החדש.

שלום רחל ברכות על צאת הספר. האם תוכלי לספר לנו מה הוביל אותך לכתיבתו? 

כתבתי את הספר על מנת לשפר ולקדם באופן משמעותי את ההתמודדות עם התופעה הפוגענית והרסנית של ההטרדות המיניות. במהלך השנים בהן מילאתי את תפקיד הנציבה למניעת הטרדות מיניות באוניברסיטת תל אביב, ועמדתי בראשות הפורום bsafe , צברתי ידע וניסיון עשירים באוניברסיטת תל אביב בפרט ובמערכת ההשכלה הגבוהה בכלל. שכן, אני מאמינה כי על המוסדות להשכלה גבוהה להוות מודל לרף מוסרי גבוה ומגדלור ערכי לחברה בישראל.

 

בתקופה בה כיהנת בתפקיד הנציבה למניעת הטרדות מיניות באוניברסיטת תל אביב הקמת את הפורום bsafe- קמפוסים ללא הטרדה מינית, תוכלי לספר בכמה מילים על יוזמה זאת?

זמן קצר לאחר כניסתי לתפקיד הבנתי כי הנציבה למניעת הטרדות מיניות בודדה לנפשה במערכת המורכבת – בתוך המוסד האקדמי ומחוצה לו. אזי יזמתי את הקמת הפורום bsafe  – קמפוסים ללא הטרדה מינית, והצעתי לנציבות באוניברסיטאות ובמכללות לקיים מפגשים משותפים שבהם נלמד זו מזו, נעשיר זו את זו ונתמוך אישה ברעותה. במסגרת הפורום התקיימו ימי עיון, סדנאות ומפגשי היוועצות ולמידה כמו גם קבוצה אינטרנטית להיוועצויות בזמן אמת. לאחר התיקון לחוק ב 2014 שחייב השתלמויות לנציבות חדשות, נערכו במסגרת הפורום ההשתלמויות הנדרשות, שנתפרו בקפידה והותאמו לתרבות הייחודית של המוסדות להשכלה גבוהה. הפורום היווה מערכת העצמה, תמיכה, העשרה ולמידה לנציבות בכל המוסדות.

 

האם יש נתונים שיכולים לספר אודות שיעור ההטרדות המיניות באקדמיה? האם יש אפשרות להשוות בין מוסדות שונים? האם אנחנו במגמת עלייה או ירידה בשיעור התלונות?

לנתונים המצויים בידינו יש להתייחס מצד אחד בספקנות משום השונות הרבה בעצם ההגדרה של המושג "הטרדה מינית", והאוכלוסיה/המדגם בסקרים אינו מייצג. מסיבות אלה גם  אין אפשרות להשוות בין מוסדות. מצד שני ישנה עקביות בנתונים שמספקים מזה כעשור סקרי התאחדות הסטודנטים, שמהם עולה כי שיעור ההטרדות המיניות במוסדות אקדמיים יחסית נמוך. יש לאחרונה עלייה קלה בלבד במספר הפניות/תלונות אל הנציבות, אך אין בכך כדי ללמד על ירידה בהטרדות עצמן.

 

במחקר שלי אני עוסקת רבות בנושא השתיקה בקרב נשים. מה מאפשר לאישה להתגבר על מחסומים של שתיקה ומדוע, עדיין, גם היום, סטודנטיות רבות בוחרות שלא להתלונן?

אכן, מירב הסטודנטיות כ – 90% מהמוטרדות בוחרות שלא להתלונן. הליך הבירור – המלווה בשיחות, בדיקות, חשיפה אפשרית, מתן עדות ועדת משמעת וחקירות נגדיות – מעורר קושי רגשי עמוק והרסני וקשור גם למחיר משפחתי חברתי כבד. סטודנטיות שהוטרדו מינית מרגישות לא אחת כי עברו הטרדה נוספת בזמן ברור התלונה, והטרדה קשה בעת מתן העדות בבית הדין המשמעתי בו הסנגורים של הנילון לא יהססו מלהשפיל ולקעקע את אישיותה ואת עדותה של הסטודנטית שהוטרדה.

 

להבנתך, האם יש מקום ללחוץ על מי שהוטרדה מינית להגיש תלונה? והאם החשש האפשרי שיש בהגשת התלונה בכדי להפריע למסלול הקידום האקדמי מוצדק?

השאלה מציגה את הדילמה הקשה ביותר עמה התמודדתי לא אחת – עד כמה להפעיל לחץ על מי שהוטרדה מינית להגיש תלונה. שכן בשלבי קריירה מתקדמים, לסטודנטית/דוקטורנטית/חוקרת צעירה תלות רבה מאד בחבר/י הסגל הבכיר ובמכתבי המלצה שיקבעו את גורל הקריירה העתידית שלה. הגשת תלונה נגד חבר סגל עלולה "להכתים" אותה בקהילה המקצועית ולפגוע אנושות בקריירה שלה. מאידך, על מנת להוקיע ולהעניש את המטרידים מינית ולפעול על מנת שהקמפוסים יהיו נקיים מהטרדות מיניות ובטוחים, חייבות להיות מוגשות תלונות. מבלי שמוגשת תלונה, ומבלי שהמוטרדת תמסור עדות לא ניתן להעמיד לדין את המטרידים.

 

בעידן של חשיפה מוגברת בחסות המרחב הדיגיטלי, מהי להבנתך השפעת הרשתות החברתיות על התמודדות הנהלות המוסדות עם ההטרדות המיניות?

לדעתי, הרשתות החברתיות מאיימות מאד על הנהלת המוסדות האקדמים ולא אחת הן הן שמניעות אותן לפעול . בתחרות הקיימת כיום בין המוסדות כל אוניברסיטה ומכללה עושה  כל מאמץ לשמור על השם הטוב ועל היוקרה, ועל כן היו מעדיפות להסתיר ולטייח את אירועי ההטרדות המיניות. ברם הרשתות החברתיות אינן מאפשרות זאת לשמחתנו ומאלצות את הנהלות המוסדות להגיב ולפעול.

 

תוכלי לספר על מקרה אחד שהשפיע עליך בחמש שנות כהונתך בתפקיד?

כל פנייה ותלונה שטפלתי בה השאירה את עקבותיה: המפגשים רובם טעונים רגשות שליליים עוצמתיים: אשמה, בושה, כעס, פחד, חרדה ועלבון עמוק.  בצד המחיר הרגשי, חל תהליך בו נסדק האמון בבני האדם. כך, לא אשכח את אותו חבר סגל שבבכי מחמיר לב טען בתוקף כי לא היו דברים מעולם, וכי לא היה קשר מיני בינו לבין הסטודנטית המתלוננת. יתר על כן הוא תאר את הסבל העובר עליו ועל משפחתו מזה מספר שנים בגלל התלונה. בהמשך הברור הסתבר כי הוא שיקר במצח נחושה, לא הביע חרטה, לא לקח אחריות והתייחס ליחסיו עם הסטודנטית כ"תאונת דרכים שאחריה יש נזקים".

 

תודה רבה והצלחה לספר ולכל העושות והעושים במלאכה החשובה של מיגור תופעת ההטרדות המיניות במוסדות להשכלה גבוהה ובכלל.

 


הסופרג'יסטיות העבריות: 100 שנים

היכולת לייצר היא-סטוריה, כלומר תיעוד של זמן המנכיח את עשייתן של נשים אינה דבר מובן מאליו. פעמים רבות בפמיניזם קיימת תחושה של מחיקת העבר מתוך ניסיון להמציא דברים מחדש. התערוכה הסופרג'יסטיות העבריות: 100 שנים מייצרת מהלך שונה וחשוב בהביאה את סיפורן של מנהיגות ׳האגודה לשיווי זכויות נשים בא"י׳ שנאבקו לפני 100 שנים למען מימוש זכותן של נשים לבחור ולהיבחר לוועד הלאומי.
חזונן ונחישותן הצליחו על אף כל המכשולים וה'יישוב' היה מהראשונים בעולם שהעניק לנשים שוויון זכויות פוליטיות, וכך הוכרעה שאלה זו גם בקום המדינה.

להמשיך לקרוא


מאחורי הגדר – קידום שוויון מגדרי, הכלה ומגוון בישראל

כיצד ניתן לקדם עקרונות של שוויון, הכלה ומגוון בחברה בישראל?

בצהרי שבת הקרובה במדרשת בן גוריון בנגב, יתקיים פנל בהנחיית ד"ר שלומית ליר ובהשתתפותן של פרופ' אורלי בנימין שתדבר על הסיבה מדוע היא עקרון המגוון אינו הדבר הראשון שיש לחשוב עליו בכל הקשור לחיזוק נשים בשוק העבודה, ד"ר סיגל אופנהיים שחר שתדבר על משמעות תהליכי התערבות בחיזוקן של נערות מוחלשות וד"ר מיכל היישריק שתדבר על האופן בו אנו יכולות ויכולים לסייע לנשים מוכות ולמגדר את התופעה.

 

הכניסה חופשית

 

 


%d בלוגרים אהבו את זה: